הדיון בכספים האלה מתקיים במקביל למחלוקת הגדולה יותר על תוספת של יותר מ-25 מיליארד שקל ועל תוכנית בניין הכוח לשנים הבאות. בשעה 9:30 יתייצבו בפני הוועדה נציגים בכירים מצה"ל, בהם נציגי התכנון באג"ת ובאת"ק, לצד נציגי המטה לביטחון לאומי ומשרד האוצר. הדיון צפוי לעסוק בפרטי הצרכים התקציביים ובפערים בין הצדדים, אולם נכון לעכשיו לא מתוכננת בו הצבעה. הדיון נועד בשלב הזה להצגת הצרכים והעמדות בפני חברי הוועדה, והכרעה במחלוקת אינה צפויה כבר מחר.
במערכת הביטחון מגיעים לדיון עם אזהרה חריפה. גורמים במערכת טוענים כי העיכוב במתן המענה התקציבי כבר הביא להחמצת חלונות לרכש פלטפורמות אוויריות. לדבריהם, ככל שחוסר הוודאות יימשך, יידרשו צעדי צמצום שיחולו גם על מערך המילואים, האימונים, תוכניות כוח האדם ופרויקטים המבוצעים בישראל. באוצר דוחים את הטענות ואומרים כי מיליארדים שכבר סוכמו למערכת הביטחון אינם מעוכבים אצלם, אלא בהליכי האישור בכנסת.
14.7 מיליארד השקלים הם הסכום שיעמוד מחר לדיון, אבל היקף הפער שעליו מתנהל הוויכוח גדול בהרבה. ביולי הושגה הסכמה שלפיה יינתן למערכת הביטחון מענה של כ-15 מיליארד שקל מתוך פער שעליו הצביעה בהיקף של כ-40 מיליארד; יתרת הדרישה, כ-25 מיליארד שקל, נותרה לבחינה בהמשך בהתאם לביצוע התקציב ולמצב ההכנסות. כ-14.748 מיליארד שקל נמצאים כעת בהליכי העברה, בין היתר למימון הפעילות הביטחונית השוטפת והמילואים. גם לאחר העברתם תישאר על הפרק יתרת הדרישות, ובמרכזן המימון של תוכניות בניין הכוח לשנים הבאות.
הדיון מתקיים לאחר שבוע של חילופי אש סביב תקציב הביטחון. בפגישתם בשבוע שעבר ביקש נתניהו מלפיד לתמוך בפתיחת תקציב 2026 לצורך הגדלה נוספת של ההוצאה הביטחונית. בפגישה השתתפו גם בכירים במערכת הביטחון, ובמהלכה הוצגו ללפיד הצרכים והמשמעויות של העיכוב במתן המענה התקציבי. ברקע עמדה גם תוכנית בניין הכוח הרב-שנתית של מערכת הביטחון, שהיקפה מוערך בכ-350-400 מיליארד שקל לעשור הקרוב. לפיד הבהיר כי האופוזיציה תתמוך בהעברת כסף לצה"ל, אך דרש שהמקור לכך יהיה, בין היתר, קיצוץ בכספים הקואליציוניים ולא הגדלת הגירעון או מהלך שיוביל, לטענתו, להעלאות מסים ולפגיעה במעמד הביניים ובמשרתי המילואים.
העימות בין הצדדים נמשך גם לאחר הפגישה. בליכוד טענו כי היקף הכספים הקואליציוניים שעליהם מצביע לפיד קטן משמעותית מהסכומים הנדרשים למערכת הביטחון. בסביבת לפיד השיבו כי הממשלה מבקשת את תמיכת האופוזיציה בהגדלת ההוצאה, בשעה שהיא עצמה אינה משנה את סדרי העדיפויות בתקציב.
לאחר מכן קרא לפיד לנתניהו לכנס את הוועדה המשותפת ולהעביר תחילה מיליארדים שכבר נמצאים בצנרת התקציבית. לפי המתווה שהציג, הכספים שכבר סוכמו למערכת הביטחון יאושרו תחילה, ואילו הדרישה לפתיחת התקציב ולהגדלה נוספת שלו תידון בנפרד. הוועדה שלפיד קרא לכנס תתכנס מחר, ימים ספורים לאחר שהעלה את הדרישה. לפי שעה, חבריה צפויים לדון בכספים, ללא הצבעה על העברתם.
לצד העימות הפוליטי מתנהל גם ויכוח מקצועי חריף. באגף התקציבים באוצר סבורים שאין הכרח לפתוח כעת את תקציב 2026 וכי ניתן למצוא מקורות בתוך המסגרת הקיימת. באוצר מסתייגים גם מקיבוע, בתקופת בחירות, של תוכנית בניין כוח רב-שנתית בהיקף של כ-350-400 מיליארד שקל לעשור, שתחייב גם את הממשלות הבאות.
במערכת הביטחון מצביעים על קושי נוסף: היכולת להתחייב לשנים קדימה. במוקד הוויכוח נמצא ה"נומרטור" - המנגנון שמגביל את יכולת הממשלה לקבל על עצמה התחייבויות תקציביות עתידיות. עסקאות לרכישת מטוסים, מסוקים, מיירטים, תחמושת ומערכות נשק נפרסות על פני שנים, ולצורך החתימה עליהן נדרשת הרשאה להתחייב להוצאות עתידיות, מעבר לכסף שניתן להוציא בשנת התקציב הנוכחית.
זו הסיבה שבמערכת הביטחון אינם רואים בעודפי גביית המסים שעליהם מצביעים באוצר פתרון מלא לבעיה. עודפי הכנסות השנה יכולים לספק מקור להוצאה בהווה, אולם עסקאות רכש ארוכות טווח מחייבות מסגרת גם לשנים הבאות. גורמים במערכת מזהירים כי בהיעדר מסגרת כזאת עלולים להידחות חוזים לרכש מערכות והזמנות מהתעשיות הביטחוניות, והיצרנים יתקשו להיערך מבעוד מועד להרחבת קווי הייצור.
אחת המחלוקות הקונקרטיות שעלו בימים האחרונים נוגעת לרכש מסוקי קרב. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי חלון לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י הוחמץ בשל העיכוב. באוצר דוחים את הטענה ואומרים כי עסקה כזאת ממילא מחייבת תכנון ומימון רב-שנתיים, וכי משרד האוצר אינו מונע את ביצועה. המחלוקת סביב רכש האפאצ'י משקפת את הפער בין הצדדים בשאלת המחיר שכבר גובה העיכוב: במערכת הביטחון טוענים שהוא משפיע על אפשרויות הרכש ועל התכנון לשנים הקרובות; באוצר סבורים שאין בכך הצדקה לשינוי המסגרת הרב-שנתית בהתאם לדרישות שמציגה מערכת הביטחון.
למחלוקת יש משמעות ישירה גם לתעשיות הביטחוניות בישראל. מערכת הביטחון מבקשת להתחייב להזמנות ארוכות טווח שיאפשרו לתעשיות להגדיל תפוקה, לפתוח או להרחיב קווי ייצור ולהיערך לצורכי צה"ל בשנים הקרובות. לטענת גורמים במערכת, היעדר הרשאות להתחייב עלול לעכב רכש מחו"ל ופרויקטים מקומיים, ולהקשות על הגדלת כושר הייצור בישראל. במקביל מתגבש הסדר לפיצוי התעשיות הביטחוניות הגדולות בגין עלויות מימון שנגרמו בשל עיכובים בתשלומי המדינה.
כשעתיים לאחר הדיון התקציבי, בשעה 11:15, תתכנס מליאת ועדת החוץ והביטחון לדיון נוסף, שבמסגרתו תינתן סקירה מדינית, מודיעינית ומבצעית ותידון גם הארכת המצב המיוחד בעורף. במהלך אותו בוקר יוצגו אפוא בפני חברי הוועדה הן תמונת המצב הביטחונית והן הצרכים התקציביים שעומדים במוקד העימות.
המחלוקת שהתנהלה בשבוע האחרון בין נתניהו ללפיד ובין צמרת האוצר לצמרת מערכת הביטחון מגיעה מחר לחדרי הוועדות בכנסת. הדיון הקרוב יתמקד ב-14.7 מיליארד השקלים שכבר נמצאים בצנרת, אך אחריו יישארו להכרעה גובה התוספת הנוספת שתינתן למערכת הביטחון, מקורות המימון שלה והיקף ההתחייבויות שתוכל המדינה לקבל על עצמה לצורך בניין הכוח של צה"ל בשנים הבאות.
התרעות פיקוד העורף