בובליל, ששיתפה בהמשך את השתלשלות העניינים ברצף סטוריז מורטי עצבים, תיארה את תחושת חוסר האונים המשתקת שחשה באותם רגעים: "רק תתארו לכן את הלחץ שלי כשתמר התקשרה וצעקה לי בטלפון 'תבואו מהר אוריה התהפכה והיא לא זזה!' אמאל'ה מה עברתי השם ישמור. תודה להשם מיליון פעמים שזה נגמר ככה". התחושות הללו, שבישרו על כך שהנערה אינה מגיבה, שלחו את כל המשפחה לריצה היסטרית, חרדות בלתי נשלטות ונסיעה מבוהלת ישירות לחדר המיון של המרכז הרפואי "ברזילי" שבאשקלון.
עם הגעתן לבית החולים, אוריה הוכנסה במהירות לחדר הטראומה, מלווה בצוותים רפואיים שפעלו מסביב לשעון כדי לשלול פגיעות פנימיות קטלניות. לצד צילומים ממיטת האשפוז שבהם נראית אוריה סובלת מכאבים עזים, פירטה עינב את מהלך השעות הארוכות ומורטות העצבים שנאלצו לעבור: "נתחיל מהסוף: הכל בסדר עכשיו תודה להשם יתברך. הלכנו אתמול למושב לחברים. אוריה עלתה עם חברה על איזה קורקינט כזה חשמלי, הוא התהפך אחורה, נפל עליה ואוריה קיבלה מכה חזקה מאוד בראש ובגב. בית חולים, חדר טראומה, סיטי, בדיקות, הרבה תפילות. ברוך השם רק חוליה אחת בצוואר זזה מעט ומכות יבשות".