בשעה 09:30 תתכנס הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לדיון בכ-14.7 מיליארד שקל שכבר סוכמו למערכת הביטחון ונמצאים בהליכי העברה בכנסת. בפני חברי הוועדה צפויים להופיע נציגים בכירים מצה"ל, ובהם נציגי התכנון באג"ת ובאת"ק, לצד נציגי המטה לביטחון לאומי ומשרד האוצר. בשלב זה לא מתוכננת הצבעה, והדיון נועד להצגת הצרכים והעמדות של הצדדים.
אלא שהסכום שיעמוד על שולחן הוועדה הוא רק חלק מהמחלוקת. מעבר ל-14.7 מיליארד שקל שכבר נמצאים בצנרת, מערכת הביטחון דורשת מענה לעוד יותר מ-25 מיליארד שקל ולתוכנית בניין הכוח לשנים הבאות, שהיקפה מוערך בכ-350 עד 400 מיליארד שקל בעשור הקרוב.
מה כבר סוכם - ועל מה עדיין מתווכחים?
ביולי הושגה הסכמה שלפיה מערכת הביטחון תקבל מענה של כ-15 מיליארד שקל מתוך פער תקציבי של כ-40 מיליארד שקל שעליו הצביעה. יתרת הדרישה, כ-25 מיליארד שקל, נותרה לבחינה בהמשך בהתאם לביצוע התקציב ולהכנסות המדינה. כעת נמצאים כ-14.748 מיליארד שקל בהליכי העברה, בין היתר לצורך מימון הפעילות הביטחונית השוטפת ומערך המילואים. גם לאחר העברתם יישאר על השולחן הוויכוח על יתרת הדרישה ועל הדרך לממן את תוכניות ההתעצמות של צה"ל לשנים הבאות.
בנק ישראל עצמו ציין בתחזית שפרסם ביולי כי בממשלה נבחנת אפשרות להגדיל את תקציב הביטחון ב-2026 בעד 25 מיליארד שקל נוספים. לפי הבנק, מימוש מלוא התוספת עשוי להגדיל את הגירעון והחוב ולהפעיל לחץ נוסף על האינפלציה.
לפיד הבהיר כי האופוזיציה תתמוך בהעברת תקציבים לצה"ל, אך דרש למצוא את המקור לכך בין היתר באמצעות קיצוץ בכספים הקואליציוניים, ולא באמצעות הגדלת הגירעון או מהלך שלטענתו עלול להוביל להעלאות מסים ולפגיעה במעמד הביניים ובמשרתי המילואים.
בליכוד השיבו כי היקף הכספים הקואליציוניים קטן משמעותית מהסכומים שמערכת הביטחון דורשת. בסביבת לפיד טענו מנגד כי הממשלה מבקשת את תמיכת האופוזיציה בהגדלת ההוצאה, מבלי לשנות קודם את סדרי העדיפויות בתוך התקציב. לאחר הפגישה קרא לפיד לנתניהו לכנס תחילה את הוועדה המשותפת ולהעביר את הכספים שכבר סוכמו ונמצאים בצנרת. הוועדה אכן תתכנס מחר, ימים ספורים לאחר שהעלה את הדרישה, אך כאמור לפי שעה לא צפויה הצבעה.
האוצר ומערכת הביטחון חלוקים גם על הפתרון
באוצר דוחים את הטענה שלפיה הם מעכבים כספים שכבר סוכמו, ומדגישים כי מיליארדי השקלים שאושרו למערכת הביטחון נמצאים כעת בהליכי האישור בכנסת. באגף התקציבים סבורים גם שאין הכרח לפתוח כעת מחדש את תקציב 2026, וכי ניתן למצוא מקורות בתוך המסגרת הקיימת. באוצר מסתייגים מקיבוע כבר בתקופת בחירות של תוכנית בניין כוח לעשור, בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, שתחייב גם את הממשלות הבאות.
המחלוקת האמיתית: לא רק כסף של השנה
אחד הקשיים המרכזיים מבחינת מערכת הביטחון נוגע דווקא לשנים הבאות. במוקד נמצא ה"נומרטור" - המנגנון שמגביל את יכולת הממשלה להתחייב מראש להוצאות עתידיות.
עסקאות לרכישת מטוסים, מסוקים, מיירטים, תחמושת ומערכות נשק נפרסות בדרך כלל על פני שנים. לכן לא די במזומן שנמצא בקופת המדינה השנה: מערכת הביטחון זקוקה גם להרשאה להתחייב לתשלומים בשנים הבאות. זו הסיבה שבמערכת הביטחון טוענים כי עודפי גביית המסים אינם מספקים לבדם פתרון. כסף נוסף יכול לממן פעילות מיידית, אך בלי מסגרת רב-שנתית לא ניתן, לטענתם, לחתום על חלק מעסקאות הרכש או להבטיח לתעשיות הביטחוניות הזמנות שיאפשרו להן להרחיב קווי ייצור.
גם לתעשיות הביטחוניות יש חלק בוויכוח. מערכת הביטחון מבקשת להתחייב להזמנות ארוכות טווח כדי לאפשר לחברות להגדיל תפוקה ולהיערך לצורכי צה"ל בשנים הקרובות. במקביל מתגבש הסדר לפיצוי התעשיות הביטחוניות הגדולות על עלויות מימון שנגרמו, לפי החומר שהוצג, בשל עיכובים בתשלומי המדינה.
מאות מיליארדים מאז 7 באוקטובר
ב-2025 לבדה הסתכמו הוצאות הממשלה הקשורות למלחמה בכ-89.8 מיליארד שקל. כ-67.8 מיליארד שקל נרשמו במשרד הביטחון, כ-8.8 מיליארד שולמו באמצעות רשות המסים בגין נזקי מלחמה וכ-13.2 מיליארד שקל נוספים הופנו לדיור, בריאות, שיקום תשתיות והמשכיות עסקית.
לצד ההוצאה שכבר שולמה, המדינה מחזיקה גם בהתחייבויות כבדות לשנים הקרובות. רק יתרות התשלום בעסקאות לרכישת מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי תדלוק וצוללות מסתכמות ביותר מ-67 מיליארד שקל.
הסכום כולל כ-24.5 מיליארד שקל שנותרו לתשלום בעסקת F-35 הוותיקה, כ-16.3 מיליארד בעסקת F-15 שנחתמה ב-2024, כ-8.1 מיליארד בעסקת F-35 נוספת, כ-6.9 מיליארד עבור שלוש הצוללות מסדרת דקר, כ-6.1 מיליארד לרכש מסוקים וכ-5.3 מיליארד שקל לרכש מטוסי תדלוק.
בצה"ל מזהירים מפגיעה בכשירות
עוד נטען כי בחיל המודיעין נוצר מחסור בשטחי אחסון בענן, שהוביל למחיקת קבצים ולצמצום שמירתם של חומרים חדשים, לרבות בחלק מהמקרים צילומי לוויין.
במערכת הביטחון התריעו גם מפני פגיעה בקווי ייצור בישראל. לפי גורמים בצה"ל ובמערכת, ללא פתרון תקציבי עלולים להיפגע קווי ייצור של פגזי טנקים, ארטילריה ופצצות מרגמה. הטענות האלה עומדות ברקע הלחץ שמפעילה מערכת הביטחון לקבל לא רק תקציב לשוטף, אלא גם יכולת להתחייב להזמנות לטווח ארוך.
הסוגיה הזאת עמדה גם בבסיס הסיכום שלפיו תקציב צה"ל ומשרד הביטחון ל-2026 יגדל בעקבות ההתפתחויות בזירות הלחימה. תקציב הביטחון שאושר בכנסת בתחילת השנה כבר שיקף עלייה חדה בעקבות המלחמה; במרס עמדה מסגרת משרד הביטחון בתקציב המאושר על כ-142 מיליארד שקל.
אחרי הכסף - גם תמונת המצב הביטחונית
המחלוקת לא תסתיים בדיון של היום. כשעתיים לאחר פתיחת הדיון התקציבי, בשעה 11:15, תתכנס מליאת ועדת החוץ והביטחון לדיון נוסף, שבו צפויה להינתן סקירה מדינית, מודיעינית ומבצעית ולהידון גם הארכת המצב המיוחד בעורף. באותו בוקר יונחו אפוא בפני חברי הכנסת הן תמונת המצב הביטחונית והן הדרישות הכספיות שנגזרות ממנה.
הדיון הקרוב יתמקד ב-14.7 מיליארד השקלים שכבר סוכמו ונמצאים בהליכי העברה. אבל גם אם הכסף יאושר במלואו, המחלוקת הגדולה תישאר פתוחה: כמה כסף נוסף תקבל מערכת הביטחון, מאיפה הוא יגיע, וכמה רחוק תוכל המדינה להתחייב כבר עכשיו לצורכי בניין הכוח של צה"ל בשנים הבאות.
התרעות פיקוד העורף