איטליה השלימה עד 1990 את השבתת תחנות הכוח הגרעיניות שלה, על רקע התנגדות ציבורית חריפה שהתעצמה בעקבות אסון צ'רנוביל ב-1986. עם זאת, בשנים האחרונות גוברים במדינה הקולות הקוראים לשינוי המדיניות, בעיקר בשל מחירי האנרגיה הגבוהים והסתמכותה הרבה של איטליה על יבוא גז טבעי. בממשלה ובחלקים נרחבים במגזר העסקי סבורים כי חזרה לייצור חשמל גרעיני מקומי עשויה לחזק את ביטחון האנרגיה ולשפר את כושר התחרות של התעשייה האיטלקית.
החוק החדש אושר בסנאט ברוב של 81 תומכים מול 51 מתנגדים, והוא קובע את עקרונות היסוד שעליהם יתבסס המערך הרגולטורי העתידי של ענף הגרעין. בין היתר, הוא מסמיך את הממשלה ברומא לפרסם צווים שיסדירו את הקמתם והפעלתם של מתקנים גרעיניים מסוגים שונים, ובהם כורים מודולריים קטנים, וכן לקבוע כללים לטיפול בדלק גרעיני משומש ולהסדרת תקני הבטיחות בתחום.
"המטרה הסופית נותרה להבטיח שלדורות הבאים תהיה מערכת אנרגיה בטוחה, בת-קיימא ותחרותית, שתוכל לתמוך בהתפתחות הכלכלית והחברתית של איטליה", אמר פיקטו פרטין לקראת ההצבעה.
מנגד, באופוזיציה מותחים ביקורת חריפה על המהלך וטוענים כי הדגש על גרעין מסיט את תשומת הלב מהצורך להרחיב במהירות את השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, ובראשם אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לטענתם, איטליה כבר מפגרת בתחום זה אחרי מדינות אירופיות רבות, בעוד הקמת תשתיות גרעיניות צפויה להימשך שנים ולא תספק פתרון מיידי למחירי האנרגיה הגבוהים המכבידים על משקי הבית ועל העסקים.
התרעות פיקוד העורף