המלון המפואר עומד נטוש וחשוך
דווקא המיקום הופך את הנטישה לבולטת כל כך. לא רחוק ממרכז הכרמל, בתוך חורשה ועל צלע ההר, עומד כבר יותר מעשור מבנה שנועד למלונאות ואינו משמש דבר. לאורך השנים הועלו תוכניות שונות לעתידו, האחרונה שבהן ביקשה להפוך את המתחם לדיור מוגן. העירייה ותושבים התנגדו, עררים הוגשו והסוגיה הגיעה עד למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
עכשיו, 13 שנה אחרי שהמלון נסגר, ייתכן שהסאגה מתקרבת לנקודת מפנה. במרץ האחרון פורסמה החלטת ביניים של ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, שבמסגרתה הוצע מתווה לחילופי קרקעות: המלון והחורשה יישמרו והייעוד המלונאי יוחזר, ואילו היזם יוכל לקדם מגורים בקרקע חלופית ברמת הנשיא.
עלויות השימור - עשרות מיליוני שקלים
לדבריה, המגעים עוסקים גם בשווי התמורות שיקבל היזם וגם באופן שבו יתוכנן המהלך. עדיין נדרש תיאום עם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שכן ההסכם אמור להיות מגובה בתוכנית חדשה שתאפשר את חילופי הקרקעות.
אם העסקה תושלם, העירייה אינה מתכוונת לקבל לידיה את הפיל הלבן כפי שהוא נראה היום. "על זה התעקשתי, שהמלון יגיע לידי העירייה כשהוא משופץ, כלומר במסירת מפתח, כדי שניתן יהיה להכניס מפעיל באופן מיידי", אומרת גולן שטיינברג.
לדבריה, שיקום המבנה אינו עניין שולי בעסקה. "גם המבנה עצמו יקר, גם עלויות השימור שלו הן עשרות מיליוני שקלים, ואת הכול צריך לתמחר ולהכניס לתוך עסקה תכנונית אחת. על זה אנחנו עובדים בחודשים האחרונים".
נוף מרהיב שנשקף מהבריכה המקורה שעל צלע ההר
הרבה לפני שהפך למבנה נטוש, מלון הר הכרמל היה חלק מסיפור אחר לגמרי של חיפה. המלון ההיסטורי, שנודע בתחילת דרכו כבית טלטש, הוקם בשנות ה-30 ותוכנן בידי האדריכל לאופולד קרקואר. לאורך השנים עבר גלגולים רבים: בתקופת המנדט שימש בין היתר את הבריטים, בהמשך את ההגנה ומעון עולים, ולאחר מכן חזר לייעודו המלונאי. במשך שנים פעל גם כבית ההבראה ובהמשך כמלון הר הכרמל. בשנת 2013 נסגר ומאז נותר ללא שימוש.
אבל מעבר להיסטוריה האדריכלית, עבור חיפאים רבים הוא היה פשוט מקום שהכירו. ניסים, תושב חיפה המתגורר בכרמל וזוכר את המלון מימי הזוהר שלו, מספר כי נהג להגיע לבריכה במקום. "באחד הרחובות הכי ארוכים בחיפה נחבאה לה פנינה מקומית, שהיה אפשר לפספס בקלות. המלון הציע רוגע, קצב איטי ונוף מרהיב שנשקף מהבריכה המקורה שעל צלע ההר", הוא מספר.
"אני אמנם חיפאי, אבל נהגתי להגיע לבריכה במלון, שידע להציע שקט ייחודי וטבע ממש במרחק שתי דקות ממרכז הכרמל. עשו שם המון כנסים בזמנו. אפשר להפוך את המקום לפנינה אמיתית, למשהו איכותי".
במקום מלון - דיור מוגן?
התוכנית ביקשה מצד אחד לשמר את המבנה ההיסטורי, ומצד שני לשנות את השימוש במתחם ולהוסיף בנייה חדשה. בנובמבר 2024 היא אושרה בוועדה המחוזית, אך עוררה התנגדות מצד העירייה ותושבים באזור.
לדברי גולן שטיינברג, התוכנית שאושרה כללה כ-250 יחידות דיור מוגן. "אנחנו כוועדה מקומית התנגדנו בכל תוקף, גם לתוספת המבנה וגם לשינוי השימוש. אנחנו לא חושבים שצריך לקדם עוד ועוד דיור מוגן, בטח לא באזור הזה, וכן חשבנו שחייבים לשמר לא רק את המבנה אלא גם את הייעוד המלונאי שלו".
ההתנגדות לא נגעה רק לשאלה מה ייעשה בתוך המבנה. תושבים באזור יצאו נגד היקפי הבנייה והשפעתם האפשרית על הסביבה, ובמהלך הדיונים בערר העירייה והתושבים פעלו, לדברי גולן שטיינברג, באותו צד. בינואר 2025 הודיעה מגדלי הים התיכון כי לא תממש את האופציה ויצאה מהפרויקט. העירייה והתושבים המשיכו בהליכי הערר נגד התוכנית, וגם היזם הגיש ערר משלו.
בסופו של דבר עלה מתווה אחר: במקום להכריע בין מלון לדיור מוגן באותו מגרש, לנסות להפריד בין האינטרסים. המלון והחורשה יעברו לעירייה, והיזם יקבל אפשרות לקדם מגורים במקום אחר. זהו המתווה שעליו מתנהל כיום המשא ומתן.
חיפה זקוקה לבתי מלון
לדברי גולן שטיינברג, בחיפה יש כיום כ-2,000 חדרי מלון בלבד. "חיפה סובלת ממחסור גדול של חדרי מלון. אין שום יחס נורמלי בין עיר שלישית בגודלה, עם חופי ים ועם טבע עירוני, לבין העובדה שיש בה רק כ-2,000 חדרי מלון. היחס צריך להיות לפחות פי שלושה".
לדבריה, מדיניות העירייה היא להגדיל את היצע המלונות בעיר, ולכן מבחינתה אין היגיון לוותר על מתחם שכבר מיועד למלונאות. "מדיניות ראש העיר היא לקדם כמה שיותר בתי מלון, ובטח שאנחנו לא רוצים להחסיר מבנים שכבר היו בייעוד מלונאי".
בעירייה כבר חושבים גם על היום שאחרי. אם העסקה תושלם והמבנה אכן יימסר לה לאחר שיקום, הכוונה היא להכניס אליו מפעיל מלונאי. גולן שטיינברג אף מסמנת כיוון אפשרי: מלון וולנס שינצל את החורשה, הבריכה והאולמות הקיימים במתחם.
"עם השקעה נכונה, בגלל שיש לו גם בריכה וגם אולמות לחוגים, אנחנו בהחלט רואים אותו כמלון וולנס שיכול לפעול פה", היא אומרת. "הוא חלק מחורשה בלב עיר. אתה כאילו במלון בטבע, אבל בתוך עיר גדולה, דקה ממרכז הכרמל".
והחזון אינו מסתיים בחדרי המלון. בעירייה רוצים שאגף נוסף במתחם ישמש את הציבור, בין היתר למרכז כנסים, חוגים, בריכה ובית קפה. גם החורשה המקיפה את המבנה אמורה להיפתח לציבור. "המטרה היא באמת גם להציל את המבנה הנטוש הזה וגם להחזיר אותו לשימוש, גם כמלון וגם לרווחת הציבור", אומרת גולן שטיינברג.
יש תוכניות, אין הסכם
למרות האופטימיות, הפיל הלבן עדיין עומד במקומו ואין עדיין הסכם חתום. הצדדים צריכים לסגור את שווי התמורות, את הקרקע החלופית ואת פרטי התכנון, ולאחר מכן לקבל את האישורים הנדרשים. גולן שטיינברג מציבה יעד של כחודשיים לגיבוש הסכם, אך מבהירה כי אם המשא ומתן ייכשל, העירייה אינה מתכוונת לוותר על התנגדותה לתוכנית הדיור המוגן.
"אנחנו נמשיך במאבק נגד התוכנית לדיור מוגן", היא אומרת. "העמדה שלנו היא באמת זו שאומרת שאנחנו רוצים שם בית מלון, ובשימור המבנה ההיסטורי כפי שהוא, ביחד עם החורשה שמסביבו".
כך, 13 שנה אחרי שהדלתות נסגרו, מלון הר הכרמל עדיין ניצב בדרך הים עם אותו שלט ישן על החזית. אלא שהפעם, אחרי שנים של תוכניות, התנגדויות ועררים, יש גם לוח זמנים שאפשר יהיה לבחון: בעירייה מקווים שבתוך כחודשיים יצליחו הצדדים לגבש את העסקה. אם זה יקרה והמהלך יקבל את האישורים הדרושים, המלון שבו חיפאים שחו, נופשים התארחו וכנסים התקיימו עשוי לקבל הזדמנות נוספת. אם לא, השלט יישאר, והפיל הלבן של הכרמל ימשיך לחכות.