רק אחר כך יתפנו כולם למו"מ קואליציוני להרכבת ממשלה. פה הדברים תלויים ברוב שיקבלו ובמידת ההישענות על הסיעות הערביות, האם יהיה אפשר להסתפק ברע"מ כמו בפעם הקודמת, או שיהיה צורך גם ברשימה הערבית המשותפת. בתרחיש האופטימי תהיה ממשלה יציבה, ואחרי שיפתרו את סוגיית ראש הממשלה ביניהם, ייצאו לדרך, מתוך תקווה שבינתיים הליכוד תתפרק, ואולי נתניהו יפרוש מהמשחק, אם החוקים שיפרישו אותו בכפייה אכן יעברו ויקבלו את אישור בג"ץ.
בתרחיש הפסימי יותר, כשהצדדים יבינו שבשל התוצאות אין אפשרות לממשלה יציבה והיא תגמור בדיוק כמו הניסיון הכושל הקודם, יסכימו הצדדים מראש על הליכה במועד מוסכם לבחירות, והממשלה תושבע רק לצורך הדחת נתניהו וכממשלת מעבר למעשה מיומה הראשון.
במילים אחרות, אם לגוש הימין לא יהיו הפעם 61, לראש הממשלה כמעט לא יהיה מה לעשות כדי לעצור את החלפתו ואולי גם את הדחתו לצמיתות. התרחיש הכי מדובר כעת, לנוכח תוצאות הסקרים של השבועות האחרונים, של אי-הכרעה והליכה לסבב בחירות נוסף ואולי כמה ברצף כמו ב-2019-2020, עשוי להיראות לנתניהו כמו חלום מתוק, לעומת תרחיש הבלהות שהוא עומד מולו בעולם האמיתי.