לזימי דורשת כי ממצאי התחקיר יוצגו בפני ועדת החוץ והביטחון בדיון חסוי עד 18 באוקטובר, כי בתוך שבוע יימסר דיווח על הטיפול בפרצות הביטחוניות וכי יגובש מנגנון קבוע לניטור צוותי אוויר זרים. היא דרשה גם חוות דעת משפטית דחופה שתבהיר את אחריות הגופים השונים ותחייב את מימושה.
פרטי אנשי הצוות שאליהם מתייחסות הפניות הועברו לפני ההמראה למרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים - המלא"ן - הפועל ברשות המסים. המרכז הוקם מכוח חוק שאושר ב-2023 ומרכז נתונים על נוסעים ואנשי צוות בטיסות לישראל וממנה. המידע הנאסף על אנשי הצוות כולל בין היתר שם מלא, אזרחות, המדינה שהנפיקה את מסמך הנסיעה ופרטי המסמך. החוק מאפשר להשתמש במידע, בין היתר, למניעת טרור ולאבטחת התעופה האזרחית.
החוק קובע הרשאות שונות לגופים המשתמשים במידע. השב"כ, המוסד והמשטרה רשאים להפעיל שלוחות של המאגר, ומשרד התחבורה רשאי לפנות למלא"ן ולבקש לבצע הערכה או שאילתה על בסיס המידע שבו. החוק אינו מטיל במפורש על אגף הביטחון במשרד התחבורה בדיקה של רשימת אנשי הצוות בכל טיסה זרה. המחלוקת בין הגופים נוגעת כעת לאחריות לבדיקה ולשלב שבו הייתה אמורה להתבצע.
בפנייתה טוענת לזימי כי למרות התרעות של הדרג המקצועי במשרד התחבורה על מחסור בכוח אדם, בתקציבים ובכלים מתאימים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב העבירו למשרד את האחריות לבקרה השוטפת על אבטחת הטיסות הזרות. משרד התחבורה חולק על התיאור הזה וטוען כי השינוי שעליו מדובר נגע לטיסות חכורות המופעלות עבור חברות ישראליות ולא לטיסות סדירות של חברות זרות דוגמת פליי דובאי. לדברי המשרד, האחריות להסדרי הביטחון בתעופה הזרה הנכנסת לישראל מוטלת על אגף הביטחון שלו זה עשרות שנים.
משרד התחבורה טוען כי אינו גוף מודיעיני ואין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לאנשי צוות זרים. בדיקה כזאת עשויה לכלול עבר ביטחוני, קשרים קיצוניים או מידע מודיעיני אחר. במקרה הנוכחי, פרטי הזהות והאזרחות של אנשי הצוות כבר היו במערכת ממשלתית בישראל. כעת נדרש לברר אם במערך הקיים היה גורם שנדרש לזהות מתוך הנתונים האלה את אזרחותו העומאנית של טייס המשנה ולהתריע עליה לפני ההמראה.
לפי הגדרת תפקידיו הרשמית, אגף הביטחון במשרד התחבורה מופקד גם על "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל". המשרד אומר כי רשימת אנשי הצוות של FZ1073 לא התקבלה אצלו וכי לאגף הביטחון אין גישה ישירה לרשימות הטיסות.
החוק, עם זאת, מונה את משרד התחבורה כרשות מורשית ומאפשר לעובדי המלא"ן, לפי בקשת רשות כזאת, לבצע הערכה או שאילתה לצורך המטרות שנקבעו בחוק.
בין הנושאים הטעונים בירור נמצאת השאלה אם אגף הביטחון השתמש באפשרות הזאת באופן שיטתי ביחס לצוותי אוויר זרים, ומה היה הנוהל לבדיקת נתוני האזרחות לפני המראת מטוס לישראל.
משרד התחבורה מסר עוד כי פליי דובאי קיבלה הנחיות מפורשות, התחייבה לבצע את בדיקות הרקע הנדרשות לאנשי הצוות ואף הודיעה בכתב כי מגבלות הלאומיות הוטמעו במערכת שיבוץ הצוותים שלה. נותרה השאלה כיצד נאכפה ההתחייבות ומי בצד הישראלי נדרש לוודא שהצוות ששובץ בכל טיסה עומד בתנאים שנקבעו. לזימי דורשת כעת להקים מנגנון קבוע לניטור צוותי אוויר זרים.
במכתבם כותבים רייטן ובן ברק כי למרות קיומו של מנגנון חוקי לאיסוף ולאבחון המידע, "עולה מהפרסומים כי לא נעשה עם המודיעין הרלוונטי דבר". לדבריהם, "אסון כבד נמנע לבסוף לא בזכות מנגנוני הביטחון והפיקוח של המדינה, אלא בזכות תושייתם ואומץ ליבם של הקברניט והאזרחים הישראלים שהיו על המטוס".
גם לזימי מצביעה על העובדה שהמידע על זהותו ואזרחותו של טייס המשנה התקבל בישראל אך לא הוביל לבדיקה שתמנע את שיבוצו בטיסה. לדבריה, "174 בני אדם, בהם 27 ילדים, היו עלולים לשלם בחייהם על מחדל ביטחוני חמור". היא תקפה את חילופי ההאשמות בין משרד התחבורה לגופי הביטחון והוסיפה: "ההתרעות היו, המידע היה, אבל מי שהיו אמורים לפעול לא עשו את עבודתם".
הפניות ליועמ"שית מגיעות לאחר ששאלת האחריות לאבטחת התעופה הזרה כבר נבחנה לפני האירוע. בדוח שפרסם מבקר המדינה במאי 2024, בעקבות ביקורת מערכתית שנערכה בין היתר במשרד התחבורה, בשב"כ, ברשות שדות התעופה ובמל"ל, המליץ המבקר לבצע עבודת מטה שתבחן מחדש את אבטחת התעופה הבינלאומית בישראל - לרבות התעופה הזרה הנכנסת - ואת חלוקת האחריות בין הגופים.
המבקר המליץ כי המל"ל יגבש המלצות לראש הממשלה ולקבינט באשר להסדרת האחריות והמשאבים בתחום, והצביע על כך שחלק מהחלטות הממשלה והקבינט המסדירות את המערך התקבלו עוד בשנות ה-70. חלקים נרחבים מדוח הביקורת נותרו חסויים מטעמי ביטחון המדינה.
רייטן ובן ברק מתייחסים במכתבם גם למסמך פנימי של המל"ל, שהעלה לדבריהם שאלות באשר לחלוקת האחריות בתחום. משרד התחבורה טוען כי המסמך עסק בטיסות חכורות המופעלות עבור חברות ישראליות ולא בטיסות זרות דוגמת פליי דובאי. המחלוקת על משמעות המסמך היא חלק מהוויכוח הרחב יותר בין המשרד לבין גופי הביטחון על האחריות לבדיקת אנשי הצוות.
התרעות פיקוד העורף