החות'ים יודעים לבצע ירי מרחוק מצנעא, חודיידה, חג'ה, אל-ביידא, דמאר, איב ועמראן. הירי מתבצע עם חימוש מדויק או עם כטב"מים. הם עשו זאת לאורך זמן, הרבה לפני האחיזה הפיזית בבאב אל-מנדב. כזכור, החות'ים הצליחו להשתלט על העיירה תעז, כאשר בפועל הם בתצפית ובאש על מרחב הכניסה לים האדום.
מורכבות השליטה במרחב הימי של מצר באב אל-מנדב היא גדולה. אמנם המרחב מצומצם, 34 עד 39 קילומטרים באזור הצר של המצר. נתיבי התנועה בפועל למכליות צרים הרבה יותר, כ-3.2 ק"מ לכל כיוון, עם הפרדה ביניהם, מה שהופך את המעבר לרגיש במיוחד מבחינה אסטרטגית. העובדה כי טמפרטורת המים גבוהה, בין 30 ל-32 מעלות בכל ימות השנה, ועומק המים המקסימלי הוא כמאתיים מטרים, מקשה על כלים תת-מימיים, ובהם צוללות, לפעול לאורך זמן במקום.
ההערכה היא כי הלחימה של ערב הסעודית וכוחות ממשלת תימן במרחב באב אל-מנדב תשפיע על מצב החות'ים וכן תשפיע על הניסיון של איראן להטיל מצור ימי במרחבים של הים האדום והמפרץ הערבי, במטרה לפגוע בחופש השיט ובכלכלה העולמית, תוך יצירת מעבר מכליות נפט. בערב הסעודית ראו את האחיזה שלהם במצר באב אל-מנדב כעניין של "לחיות או למות".
אולם, כאמור, החשש מחדש הוא שהחות'ים ינסו שוב לשבש את התנועה הימית במצר בירי מדויק מרחוק. בינתיים, גם במצר הורמוז צבא ארה"ב מצליח לשנות את התמונה, והוא יצר נתיב בטוח לתנועת אוניות ומכליות דלק ובכך דחק את איראן לפינה. על פי דיווחים, בימים האחרונים ייצוא הנפט מהמזרח התיכון חזר כעת לרמות שלפני המלחמה ואף מעט יותר, למרות התקפות על ספנות במצרי הורמוז. בשבוע שעבר כמות המשלוחים עברה את הממוצע שלפני המלחמה, שעמד על 18 מיליון חביות ליום.