מעיקרי המחקר עולה כי מאז הקמת חמאס 1987, האסלאם הוא חלק בלתי נפרד מזהותה של התנועה. אמנת חמאס הדגישה כי האסלאם מנחה את כל פעולות התנועה וכי “הג’האד הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה”. האמנה גם כוללת התבטאויות אנטישמיות חריפות שנועדו להציג את היהודים כבזויים ונחותים. על פי עורכי המחקר ״רעיונות אלה מבוססים על התפיסות של תנועת האחים המוסלמים, שאליה משתייכת חמאס, וכן על פסקי ההלכה של המטיף יוסף אלקרצ’אוי ועל תורתו של עבדאללה עזאם שייסד את זרם הג’האד העולמי״.
עורכי המחקר מציינים כי ערב הפשיטה לישראל עזה היתה בשליטתה המוחלטת של חמאס מצב שנשמר מאז שנת 2007. ״אפשרה לתנועה לכפות את תפיסותיה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית במטרה לגדל דורות חדשים של בני נוער בעלי אידיאולוגיה אסלאמית קיצונית כדי לשלב אותם בהמשך במסגרת המאבק המזוין נגד ישראל. האינדוקטרינציה הדתית התבצעה בבתי הספר ובמחנות הקיץ, ששילבו אימונים בנשק לצד לימודי דת, וכן במסגרת ההכשרות של לוחמי הזרוע הצבאית״ נכתב במחקר, ההחלטה של הנהגת חמאס ברצועת עזה, בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועה יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מחמד אלצ’יף, לצאת למתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 – מערכת “טופאן (מבול) אלאקצא”, בפי חמאס – התבססה על שיקולים צבאיים ומדיניים “רציונליים”, כדוגמת הרצון לסכל את תהליך הנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה והמאמץ לשחרר את האסירים הפלסטיניים הכלואים בישראל.
על פי המחקר לצד זאת, לממד הדתי הייתה השפעה מכרעת במערך השיקולים, כפי שעלה ממסמכי שלל שהתגלו ברצועת עזה במהלך המלחמה ומהתבטאויות בכירי חמאס במהלך ההכנות למתקפה ועם תחילתה, אשר כללו שימוש נרחב בפסוקי קוראן ובמסורות חדית’ כדי למסגר את המערכה כמלחמת דת למען אלקדס (ירושלים) ומסגד אלאקצא. אחד הביטויים הבולטים לכך היה השימוש במונח “הבטחת הפעם השנייה”מהקוראן, אשר הופיע גם בשמה המקורי של תוכנית הפלישה של חמאס (“חומת יריחו”), ואשר הפרשנות שלו הייתה כי יש הבטחה אלוהית לסיום נוכחות היהודים בארץ ישראל.
״הוכחה לחשיבות הכשרת הלבבות הדתית בהכנות לקראת המתקפה סיפקה ערכת הדרכה דתית שהתגלתה ברשות מחבלי נוח’בה שפשטו לשטח ישראל ואשר כללה ספר קוראן לצד ספרים וחוברות בנושאי הג’האד, אסתשהאד (מות קדושים) ופסקי הלכה בנושאי לחימה״ נכתב במחקר. ״מעשי הטבח והזוועה שביצעו מחבלי חמאס ביישובים ובבסיסי הצבא בעוטף עזה ובנגב המערבי במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 היוו יישום של התפיסות האנטישמיות של חמאס ושל פסקי הלכה שלא הפרידו בין אזרחים ישראלים לבין לובשי מדים. זאת על אף שמקורות אסלאמיים אסרו על פגיעה בנשים, ילדים וקשישים ועל התעללות בגופות", נקבע במחקר.
להערכת מכון עמית, השיקולים הדתיים מילאו תפקיד משמעותי בהחלטה של הנהגת חמאס ברצועת עזה לצאת למתקפה ב-7 באוקטובר 2023. על אף שבחמאס הבינו כי התגובה הישראלית צפויה להיות עוצמתית וכי חזבאללה ואיראן ככל הנראה אינם צפויים להצטרף למערכה, האמונה כי יש הבטחה אלוהית לניצחון וכי מות קדושים בקרב למען אללה הוא שווה ערך לניצחון הובילה את אלסנואר ואלצ’יף לקבל את ההחלטה הרת הגורל על הפשיטה לשטח ישראל. המהלך ביטא את המעבר של מרכז הכובד בתפיסת חמאס מתנועה ששמה דגש על פעילות במסגרת הדגם של האחים המוסלמים, אשר משלב צדקה ופעילות פוליטית לצד מאבק מזוין, לתנועה שפועלת בהשראת הזרם הג’האדיסטי המזוהה עם אלקאעידה ודאעש.
התפיסות הדתיות של ג’יהאד, מות קדושים ומאבק למען אלאקצא עוברות כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של חמאס, גם כאשר התנועה עמעמה אותן כשניסתה להפגין “גמישות פרגמטית”, כפי שעשתה עם פרסום “מסמך העקרונות וקווי המדיניות” בשנת 2017, בעת שהייתה במצוקה אסטרטגית. להבנתנו, על אף טענות בכירי חמאס כי התנועה מוכנה לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהתפרק מנשקה במסגרת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, חמאס אינה מתכוונת לוותר על האידיאולוגיה הדתית-אנטישמית הקיצונית שלה, אותה הנחילה במשך שני עשורים של שליטתה ברצועת עזה ואשר יושמה באכזריות במתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
המחקר קובע כי שירותי מודיעין במערב מתקשים לעיתים להתמודד עם תפיסת העולם של ארגונים קיצוניים. נראה כי הדבר נובע, בין השאר, גם ממחסור במומחים לתחום (שפה ותרבות, חשיבה דתית רדיקלית). כמו כן, חוקרי המודיעין לעיתים לכודים ב”מלכודת הדמיית הראי” – ניסיון לנתח את התנהגות הצד היריב תוך שימוש במערכת הנחות יסוד, כלים ושיקולים המאפיינים אותם. הניסיון להיכנס ל”ראש אחר” שדפוס חשיבתו שונה באופן מהותי ושנתפס לעיתים כלא רציונלי הוא מאתגר, ובמקרים לא מעטים נידון לכישלון.
התרעות פיקוד העורף