אולם ועדת החקירה הממלכתית לאסון התעקשה: "האחריות האישית דורשת קשר בין מעשיו של נושא המשרה או מחדליו לכשל שהתגלה, ומתוך כך יש באחריות האישית יסוד של אשם", אבל 45 נספים באסון לא עצרו את אוחנה מלהתקדם למשרת יו"ר הכנסת.
באסון 7 באוקטובר, מחדל בסדר גודל תנ"כי, שבכל מדינה הייתה הממשלה האחראית לו מתפטרת מיד בבושת פנים, הלך נתניהו עוד שני צעדים אחורה בבריחתו מאחריות. הוא הקפיד שלא לומר את המילים "אני אחראי", והסתפק ב"כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני". הוא לא נתן מאז שום תשובה.
זו תמצית המירי-רגביזם, והיא נחשפה במחדל פליי דובאי במרעה. מינויים פוליטיים של חדלי אישים, שלא עולה על דעתם לבצע את עבודתם ולממש את אחריותם לחיי אדם. שני בכירי אגף הביטחון במשרד התחבורה היו עסוקים בחלטורות במקומות אחרים, ככל הנראה ללא האישורים הנדרשים, ולא השקיעו רגע בטיפול בנושאים הרגישים שהופקדו בידיהם.
רק בשנה האחרונה נחתו בישראל כ-1,200 אנשי צוות אוויר שהם אזרחים של מדינות אויב. משרד התחבורה הפקיר לגורלם את חייהם של מאות אלפי ישראלים רק השנה, בשעה שהשרה הממונה עסקה בביקורים בחו"ל ומדי פעם נחתה כאן לגזור סרט.
השב"כ והמטה לביטחון לאומי ראו ולא שתקו. פעם אחר פעם התריעו שאגף הביטחון במשרד התחבורה לא ממלא את תפקידו בכל הנוגע לאבטחת טיסות זרות לישראל. שלחו מכתבים, כתבו דוחות ואף ניהלו דיונים. הם המליצו שרשות התעופה האזרחית תקבל עליה את האחריות לאבטחת טיסות זרות, אבל רגב התעקשה להשאיר במשרדה את עשרת התקנים שהוקצו לנושא, שאותם אפשר לחלק למקורבים. ונתניהו אישר את זה.
השב"כ הקטין ראש
כל קצין בצה"ל לומד ומשנן בקורס הקצינים את מושג האחריות בהגדרתו הצבאית: "אחריות היא חובה חוקית ומוסרית של בעל תפקיד לביצוע מושלם של משימותיו ושל המשימות שהטיל על פקודיו". כל קצין יודע שהוא יימצא אחראי למעשי פקודיו גם אם לא היה מודע להם, כי חובתו לוודא שהם עומדים במשימתם. רגב אומנם עשתה את קורס הקצינים שלה בבה"ד 12 ולא בבה"ד 1, כנהוג היום לקצינות, אבל אני משוכנע שגם שם לימדו את מושג האחריות.
אין מחלוקת כי האחריות לאבטחת הטיסות הזרות מוטלת על משרד התחבורה. זה מופיע באין-ספור מסמכים והחלטות. ועדיין, השב"כ, כארגון הביטחון הלאומי של ישראל, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. ראש השב"כ היה מודע לכך שאגף הביטחון במשרד התחבורה לא ממלא את ייעודו והיה מודע לנקודות התורפה האבטחתיות בטיסות הזרות. הוא לא יכול היה להסתפק בכתיבת מכתבים, אלא היה חייב להקים קול זעקה.
לשמחתנו טיסת פליי דובאי לא התרסקה, אבל במקום להצטלם עם גיבוריה, צריך לתחקר אותה כאילו הסתיימה באסון.