דייגי הוסיף, כי אם המדינה אינה ערוכה לניהול המשפט כפי שצריך, שתחזור בה מכתב האישום, תשלים את כל מה שהיא צריכה וכשתהיה מוכנה, תגיש מחדש את כתב האישום: "אסור לקבל את המצב הנוכחי, שבו כתב האישום משמש להחזיק אותנו כבני ערובה במעצר ולא כדי לשפוט אותנו", הוא קבל.
כתב האישום מייחס לאחד עשר מהמעורבים בפרשה, בארבעה סעיפי אישום ולכל אחד לפי חלקו במעשים, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלה ומתן שוחד, הלבנת הון, פעולה ברכוש אסור, עורמה ותחבולה וניהול ספרי חשבונות כוזבים. חלק מהנאשמים מוגדרים גם כעדי התביעה. הפרקליטות צפויה לזמן קצת פחות ממאה עדי תביעה וכן יותר משלושים אנשים ששמשו בין היתר כסוכנים סמויים להשגת הראיות המפלילות.
הגנה מן הצדק היא החלטה שיכול שופט או שופטת לקבל במהלך משפט פלילי, אם יש תחושה שהתנהגות התביעה היא שערורייתית, יש בה התעמרות ודיכוי והיא נעשית כדי לרדוף את הנאשם או הנאשמים. הגנה כזאת, יכולה להיות מנומקת בשלושה עניינים, בהם גם השתהות בקיום ההליך המשפטי. השניים האחרים הם אכיפה בררנית או שימוש בסוכן מדיח.
יצוין כי טענה זו יכולה לעלות לאחר הגשת כתב האישום נגד נאשם, אם מתקיימת אחת מסיבות אלו. בית המשפט צריך אז להעמיד את הבקשה בשלושה מבחנים: לבדוק אם נפלו פגמים בהליכים שננקטו ולקבוע את עוצמתם אך במנותק משאלת האישום, אם קיימת פגיעה משמעותית וחריפה בתחושת הצדק ואם ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בהליך המשפטי, בצעדים מתונים יותר מביטול כתב האישום כולו.
עם זאת, יכול בית המשפט לקבל חלקית טענה להגנה כזאת, המוצגת במקרים נדירים, ולבטל חלקים מכתב האישום במקום את כולו. הגנה מן הצדק נעשתה בראשונה בבית משפט אנגלי שקבע בפסק דין כי לבית המשפט קיימת סמכות לבטל אישום המנוגד לצדק בנסיבות העניין.
שלו מצידה המשיכה לבקר בשם ההרכב את התנהלות התביעה: "אין לי אלא להביע מורת רוח מתמשכות התהליך. קשה במצב דברים זה לקדם את ניהול התיק העיקרי לפני שהתביעה תשלים את העברת החומר. עד אז ההגנה מוגבלת בהגשת בקשות מתאימות לפי התהליך. בלית ברירה ידחה הדיון דחיה ארוכה כדי שניתן יהיה לקדם בקשות מקדימות בתקווה שנוכל לתת מענה".
פרקליטי הנאשמים קיבלו ארכה של שבוע להגיש את המענה שלהם לתגובת התביעה לבקשה לביטול האישומים והדיון בעניין נדחה לאמצע חודש ינואר.