ההצעה, שכותרתה "תיעדוף הוצאות משרדי הממשלה בשנים 2027 עד 2029", עוסקת בשינוי לוח הזמנים והמקורות התקציביים למימון רכש שכבר אושר. לצורך הקדמת התשלומים עבור ההצטיידות הביטחונית מבקש משרד האוצר להשתמש בכספים שתוכננו למטרה אזרחית אחרת בשנים הבאות.
המימון לשנת 2026 יבוצע בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב, ואילו הקצאת הכספים לשנים 2027-2029 תיעשה בהתאם לסעיף 40א לחוק, במסגרת "פעולה מאזנת", כהגדרתה בחוק.
הסעיף מחייב להצביע על מקור תקציבי למימון ההתחייבות לשנים הבאות, ובמשרד האוצר בחרו לעשות זאת באמצעות הסכומים שתוכננו לקידום תוכנית החומש לחברה הערבית, מבלי לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.
במכתב הדחוף ששלח לשרים הדגיש מזכיר הממשלה פוקס כי ההחלטה "אינה כוללת קיצוץ כלשהו בתקציבי המשרדים", וביקש לאשרה בהקדם האפשרי בקבוצת הוואטסאפ הייעודית.
ההחלטה אינה מפחיתה מתקציבו של משרד ממשלתי כלשהו ואף אינה מבטלת החלטת ממשלה קיימת, כפי שמודגש בחוות הדעת המשפטית, אך היא משנה את ייעודם של מקורות תקציביים שנכללו בתכנון לשנים הבאות. במסמכים שהועברו לשרים אין פירוט של ההשפעה הצפויה על המשאבים שיעמדו לרשות תוכנית החומש לחברה הערבית בעקבות הסטת 964 מיליון השקלים, וגם לא נאמר אם הממשלה מתכוונת להעמיד בעתיד מקורות חלופיים למימונה.
הכספים מיועדים להקדמת תזרים ההוצאות לרכש ביטחוני שאושר בוועדת השרים להצטיידות ב-6 באוגוסט האחרון, בהחלטה שמספרה הצט/48. כדי לשנות את תזרים התשלומים נדרש אישור נוסף של הוועדה. פרטי הרכש מסווגים, ובמסמכים שהועברו לשרים אין פירוט של האמצעים או המערכות שמשרד הביטחון מבקש לרכוש.
האישור הנוסף נדרש בהתאם למנגנוני הפיקוח והבקרה על תקציב מערכת הביטחון, המעוגנים בין היתר בהחלטת ממשלה 233 מאוגוסט 2021. לאחר שהממשלה תאשר את המקורות התקציביים במשאל הטלפוני, תידרש ועדת השרים להצטיידות לדון בשינוי תזרים ההוצאות ולאשרו. על פי חוות הדעת המשפטית, גורמי הביטחון יציגו בפני הוועדה את ההצדקה המבצעית להקדמת הרכש.
עוד מוסבר בחוות הדעת כי מידת האיפוק הנדרשת מהממשלה בתקופת בחירות תלויה, בין היתר, בחיוניות הפעולה ובדחיפותה. ככל שהצורך בפעולה דחוף וחיוני יותר, כך פוחתת מידת הריסון הנדרשת. המסמך אינו מפרט מהו האיום המבצעי או מהן הנסיבות הביטחוניות המחייבות להקדים את הרכש דווקא כעת.
בחוות הדעת מובהר כי הסטת הכספים מצמצמת את המקורות התקציביים שיעמדו לרשות הממשלה הבאה. היועצים המשפטיים מציינים כי במסגרת גיבוש תקציב 2027 ניתן יהיה לשוב ולבחון את סדרי העדיפויות התקציביים ולערוך בהם שינויים. למעשה, הממשלה הנוכחית מבקשת לקבוע כבר עתה את ייעודם של כספים שתוכננו לשנים שבהן עשויה לכהן ממשלה אחרת.
בחוות הדעת מכירים בכך שההחלטה יוצרת "כבילה מסוימת" של שיקול דעת הממשלה הבאה, בשל צמצום המקורות התקציביים שיעמדו לרשותה. עם זאת, לפי עמדת היועצים המשפטיים, הממשלה הבאה תוכל לשנות את ההקצאות במסגרת גיבוש תקציב 2027 והתוכנית הרב-שנתית שתוגש לצדו.
מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בתגובה לכוונת הממשלה לקצץ כמיליארד ש"ח מתקציבי החברה הערבית: "קואליציה מיואשת שמנסה לקושש קולות על הגב של האזרחים הערבים שהפכו לקופה הקטנה של הממשלה הגזענית והמסוכנת הזו. קודם לוקחים מאות מיליונים לטובת המשטרה, אחר כך לשב"כ, ועכשיו עוד מיליארד שקל לביטחון. שוב ושוב לוקחים ממי שממילא מקבלים הכי מעט.
ההחלטה שאושרה היום בממשלה, מבקשת לכפות על הממשלה הבאה קיצוץ לא חוקי בשירותים הבסיסיים שלהם זכאים האזרחים הערבים: בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בתחבורה ובתחומים נוספים. לא מדובר בשומנים שניתן לקצץ, אלא בתקציבים שנועדו להבטיח את צורכי הקיום הבסיסיים של החברה הערבית. לכן, ובשל העדר סמכותה של הממשלה היוצאת לקבל החלטות כה מרחיקות לכת ביחס לתקציבים עתידיים, זו אינה רק החלטה בלתי מוסרית ובלתי ראויה, אלא גם בלתי חוקית".
הרשימה המשותפת הוסיפה גם היא את תגובתה: "ממשלת הדמים של נתניהו ממשיכה לבזבז את כספי הציבור על מלחמות, במקום להשקיע אותם באזרחים. היא מקצצת בתוכניות לחברה הערבית, שסובלת מהזנחה מתמשכת ונפגעת במיוחד מיוקר המחיה וממשבר הפשיעה המאורגנת, ומעדיפה עוד נשק ועוד מלחמה על פני רווחה וביטחון אישי. זה לא חייב להיות ככה. ב-27.10, יהודים וערבים יחד, נשלח את הממשלה הזאת הביתה ונשים לזה סוף".
האגודה לזכויות האזרח הגיבה בחריפות: "החלטת סמוטריץ' לקצץ מתקציבי החברה הערבית עבור רכש ביטחוני - מכת מוות לתוכניות החומש, כבילת ידי הממשלה הבאה ותעמולת בחירות על חשבון החברה הערבית".
האגודה פנתה בדחיפות לממשלה וליועצת המשפטית לממשלה בדרישה שלא לאשר את ההצעה: "לאחר קיצוצים חוזרים ונשנים בתוכנית החומש הנוכחית, הממשלה מבקשת כעת לקצץ גם מתקציבי תוכנית עתידית שטרם אושרה, תוך פגיעה בזכות לשוויון וחשש לשימוש פסול בכספי ציבור לצורכי בחירות".
בפנייה שנשלחה היום מטעם האגודה נטען כי ההצעה, שהוגשה כשבועיים בלבד לפני הבחירות, עומדת בניגוד לחובת הריסון החלה על ממשלת מעבר לפי פסיקת בג"ץ, שכן היא מבקשת לקבוע סדרי עדיפויות תקציביים לשנים 2027–2029 ולכבול את שיקול דעתה של הממשלה הבאה, ללא הצדקה עניינית מספקת וללא צורך חיוני ודחוף. נוסף על כך, העיתוי והבחירה לממן רכש ביטחוני דווקא מתקציבים שנועדו לצמצום פערים בחברה הערבית מעוררים חשש כבד לשיקולים פוליטיים ואלקטורליים ולשימוש אסור במשאבי ציבור לצורכי תעמולת בחירות, בניגוד לסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).
התרעות פיקוד העורף