ההחלטה באה לנוכח העובדה כי רעידת האדמה הקטלנית האחרונה שפקדה את ארץ ישראל הייתה לפני מאה שנים, בשנת 1927. אז נהרגו סדר גודל של כ-300 בני אדם ואלפים נפצעו. הרעידה התרחשה על השבר הסורי אפריקאי. על פי המחקרים בכל מאה שנים עשויה להתרחש באזור זה רעידת אדמה עוצמתית.
הערים שבסכנה
ההיערכות בעורף - וההבדל בהתגוננות
החל מעוד כמה שבועות, ייצא פיקוד העורף בקמפיין הסברה נרחב לציבור בישראל מפני החשש והסכנה לרעידת אדמה וכיצד לנהוג. בפיקוד העורף הכינו תורת התגוננות במקרה של רעידת אדמה והיא שונה מקצה לקצה בתפיסת ההתגוננות מפני טילים - "לא רצים פנימה למבנה - אלא יוצא לרחוב".
הבוקר (רביעי) לראשונה תורגל בית חולים בתורת ההפעלה במקרה של רעידת אדמה. בצה"ל בחרו דווקא את בית החולים בנהריה לביצוע התרגול.
בית החולים בנהריה נמצא קילומטרים מהגבול עם לבנון. הוא ספג בעבר טילים והוא יודע בעת חירום להתכנס למרחבים תת קרקעים, לשם מועברים המאושפזים. אלא שהבוקר, בעת שהופעלה אזעקת רעידת אדמה, בית החולים נפרס מחוץ למבנה ובתרגיל נדרשו הצוותים להוציא את המאושפזים לאוהלי אישפוז במגרש החניה.
אל"מ פז גדיה מבהיר: "בית החולים צריך לדעת לחיות תוך כדי הרעידת אדמה, וזה לא רק להוציא את הראשוני ולהוציא את האנשים. לא היה תרחיש כזה בשנים האחרונות. אנחנו השנה לקראת שנת רעידת אדמה, זה תרחיש ייחוס לאומי ששר הביטחון הגדיר כמוכנות. יש פה סטטיסטיקה של 100 שנה נכון, באמת לא יודעים להגיד חוץ מזה. יש יכולת מרגע שזה מתחיל, להעריך את הנזק".
הוא מוסיף ומעריך כי כמות הנפגעים בצפון הארץ תהיה באלפי נפגעים: "באלפים. לא בהכרח הרוגים, מעריך שזה מאות הרוגים אבל באלפים לכודים, פגיעה רצינית מאוד ברציפות תפקוד, היכולת להמשיך לטפל תוך כדי. זה הוצב כתרחיש הייחוס, אתה שואל אותי מה יותר חשוב זה או טילים מאיראן, זה במקביל לזה, וההבדל פה הוא שרעידת אדמה לא תרגלנו. אני הולך מפה היום לביקור בנפת גולן ואנחנו נדבר איתם על זה".
בפיקוד העורף נערכים להסביר לציבור את ההנחיות ההתגוננות לרעידת אדמה, בדגש על יציאה מיידית ממבנים "זה כמו ללמד, לצערי, לא לגעת בנפלים. מינואר אנחנו נתחיל לדבר באופן אגרסיבי לגבי עניין רעידת האדמה…באיו"ש יש את סכנת חדירת מחבלים, והדרכנו את הציבור למצב התגוננות מפני זה המכונה ׳הסתגרות׳ שהיא לא בהכרח מרחב מוגן. היה פה כטב"ם לפני כמה ימים, אז לא אמרנו מרחב מוגן ואמרנו להיות בהסתגרות. למצב השלישי של רעידת אדמה, אנחנו נשאיל את הציבור ליציאה לשטחים פתוחים, הכי גרוע זה לשהות בניינים גבוהים, שהיה בחוץ היא הכי בטוחה בזמן רעידה".
"יתחיל פה תהליך לאומי של הסברה, ויש פה כל מיני תתי-נושאים, של בתי החולים נניח, וזה תחת משרד הבריאות. רצף של תרגילים בבתי חולים, נהריה הוא הראשון, ולהבין מה היכולות. אחד, זה להוריד את המחלקות למטה כמה שיותר מהר, שתיים להביא את המטפלים החוצה, לחניונים, אוהלים, שזה גם עניין להוציא אלפי רכבים. וגם כמה זמן המקום יכול לתפקד כבית חולים חוץ", מסביר אל"מ פז גדיה.
עוד הוא אומר כי "יש מקומות שבפקודה אצלם זה לצאת למגרשים קרובים, כל בית חולים והאתגר שלו. אין ספק שהאוכלוסייה היא מאתגרת. יהיו פה כמויות של הוצאת רכבים, וזה יותר מאתגר מטילים מאיראן. יש כמה ערים שנוספו לפוטנציאל הסיכון. ערד, אפילו טיפה יותר צפונה, חצור, צפת, ראש פינה… הן על פי הסטטיסטיקה, שבהם אנחנו מבינים שהסיכוי הוא גבוה. אי אפשר לחזות רעידה".
התרעה? לא לצפות
כשנשאל מפקד המחוז כמה מבנים יקרסו ע"פ ההערכות הוא השיב: "הרבה. בבנייה בישראל, יותר מ-50 אחוז מהאנשים גרים בכפרים. נניח מזרעה - כפר מוסלמי של לא הרבה אנשים, כנראה שהבתים שם לא יחזיקו. יש תרחיש ייחוס כתוב, על כמה מבנים ייפלו, כמה אנשים ימותו וכמה לכודים יהיו, מטרתנו היא להציל חיים".
התרעות פיקוד העורף