באתר הטורקי Haber7 פורסמה כתבה תחת הכותרת החריפה: "הציונים פרסמו מפת מלחמה חדשה: טורקיה היא המדינה המובילה בציר 'היהלום הסוני'". הפרסום התמקד הן בתפיסת הביטחון החדשה של ישראל והן במיפוי הגיאופוליטי של האזור, שבו מיוחס לטורקיה משקל גובר. האתר היווני Directus הציג את הסיקור הטורקי בניסוח חריף עוד יותר ודיבר על "פאניקה טורקית".
טורקיה כראש "היהלום הסוני"
לפי התיאור הטורקי, נתניהו הציג כאחד התרחישים המדאיגים מבחינת ישראל אפשרות של התקרבות בין שני הצירים. ב-Haber7 נטען כי נתניהו אמר שאפשרות כזו מעוררת חשש גם בקרב מדינות נוספות באזור. האתר הטורקי פירש זאת כעליית מדרגה במעמדה של טורקיה בתוך הערכת האיום הישראלית: לא עוד רק שחקנית אזורית משמעותית, אלא מדינה הניצבת, לפי הפרשנות שם, במרכזו של ציר פוליטי-אסטרטגי נפרד.
חלק מרכזי מהסיקור עסק במפה שכותרתה "Geopolitical Alliances in the Middle East" - "בריתות גיאופוליטיות במזרח התיכון". המפה אינה מסמך ישראלי ואינה חלק רשמי מדוקטרינת הביטחון של ישראל. היא הוכנה בידי קרן Friedrich-Ebert-Stiftung (FES) הגרמנית ופורסמה ב-19 במאי.
במפה מוצגות שלוש התארגנויות אזוריות מרכזיות. טורקיה, סעודיה, מצרים ופקיסטן מופיעות באותו צבע כחלק ממה שמכונה "Sunni Diamond Alliance" - "ברית היהלום הסוני". לצד הקבוצה הזאת מוצגים הציר האיראני ושיתוף הפעולה האסטרטגי המתפתח בין ישראל לאיחוד האמירויות.
אלא שהמפה מתארת מגמות של התקרבות ויישור אינטרסים, ולא בהכרח ברית צבאית רשמית או ממוסדת. ארבע המדינות אינן מחויבות בהכרח למדיניות זהה בכל אחת מהסוגיות האזוריות, ועצם הופעתן באותה קבוצה אינה הופכת אותן לחזית צבאית מאוחדת. עם זאת, האפשרות שטורקיה, סעודיה, מצרים ופקיסטן יעמיקו את שיתוף הפעולה ביניהן היא בעלת משמעות אסטרטגית בשל משקלן הצבאי, המדיני והכלכלי באזור.
מעבר לשאלת טורקיה, הדיווח הטורקי מדגיש שהשינוי העמוק בדוקטרינה נוגע לרף שבו ישראל תהיה מוכנה להשתמש בכוח. לפי התפיסה שהוצגה, ישראל אינה אמורה להמתין לשינוי בכוונותיהם של גורמים שהיא מגדירה כאויבים. היא נדרשת לשמור על עליונות צבאית רציפה ולפעול נגד איומים מתפתחים לפני שיגיעו לבשלות שתאפשר להם לפגוע בה.
בהקשר הזה מופיעים שוב העקרונות של "מוכנות למתקפת מנע בהפתעה", תקיפות מדויקות בהיקף גדול ושמירת אזורי חיץ במקומות שבהם הדבר נדרש מבחינת ישראל. כל אלה משקפים לקח מרכזי שנתניהו מבקש, לפי הדוקטרינה, להפיק מ-7 באוקטובר: מעבר מתפיסה הנשענת בעיקר על הרתעה והערכת כוונות האויב, לתפיסה שמעניקה משקל גדול יותר ליכולותיו ולפעולה ישראלית מוקדמת.
גם ביוון עוקבים - ומה המשמעות לקפריסין?
הדיון סביב "היהלום הסוני" הגיע גם ליוון, שם מעניקים תשומת לב מיוחדת למעמדה של טורקיה במזרח הים התיכון. מנקודת המבט היוונית, אם אכן תלך ותעמיק ההתקרבות בין אנקרה, ריאד, קהיר ואסלאמאבאד, אתונה תידרש להביא זאת בחשבון במסגרת הערכת מאזן הכוחות האזורי.
למצרים ולסעודיה, למשל, מערכות יחסים ואינטרסים עצמאיים שאינם חופפים בהכרח לאלה של טורקיה. לכן, יותר מאשר "ברית נגד יוון", מדובר בניסיון להבין התארגנות גיאופוליטית אפשרית שמחייבת את אתונה לבחון מחדש את סביבתה האסטרטגית.
הדיווחים בטורקיה וביוון ממחישים כי יחסי ישראל-טורקיה כבר אינם נקראים רק דרך מערכת היחסים הישירה בין ירושלים לאנקרה. הם משתלבים בתוך מאבק רחב יותר על מבנה הכוח העתידי במזרח התיכון ובמזרח הים התיכון. ובתמונה הזאת, לפחות לפי האופן שבו הדברים נקראים באנקרה ובאתונה, טורקיה תופסת מקום מרכזי הרבה יותר מבעבר.
התרעות פיקוד העורף