הגיע הזמן ליישב את הוויכוח האמוציונלי המתמשך עם קצת עובדות: מי תרם הכי הרבה לתדמית המוכתמת של ישראל בגולה במהלך המלחמה? ואילו אישים צריכים להביט בנתונים האלה ולהבין שהם צריכים לשנות את דרכי התבטאותם למען המדינה?
הממצאים מוצגים כאן לפניכם באופן ברור, במחקר שנערך השבוע באמצעות בינה מלאכותית (הסבר בסוף הכתבה). מי היו הדמויות הישראליות - אלו שמזוהות עם הממשלה ואלו שמזוהות עם האופוזיציה גם יחד - שלאורך המלחמה קצרו כותרות שליליות בכלי תקשורת מובילים בארצות הברית, ותרמו הכי הרבה לכך ששמה של ישראל הפך לכה שנוא?
שאר האישים, בין שמזוהים עם הממשלה ובין שמזוהים עם האופוזיציה, נמדדו זה לצד זה והם מוצגים יחד. מתברר שראש הממשלה והשרים הבולטים בממשלתו הם אלה שאמירותיהם ומעשיהם סוקרו באופן נרחב ושלילי במהלך שלוש השנים החולפות, בעוד האמירות והמעשים של דמויות שמזוהות עם האופוזיציה - לא קיבלו ביטוי משמעותי בכיסוי של ישראל.
ב"ניו יורק טיימס" הניב נתניהו 990 כותרות שליליות עבור מדינת ישראל ורק 111 חיוביות. ברשת NBC, אחד משלושת ערוצי הברודקאסט המובילים בארצות הברית, שבו הסיקור של ישראל היה מוגבל יותר מה"ניו יורק טיימס", הניב נתניהו 241 כותרות שליליות ורק 27 חיוביות. בשורה התחתונה – מאזן הכותרות שהניב נתניהו עבור מדינת ישראל היה שלילי מאוד.
תקשורת שלילית
שר הביטחון הנוכחי כ"ץ מדורג במקום הרביעי בפער קטן (44). הכותרות השליליות נקשרו עם אמירות פרובוקטיביות של האישים, או עם מעשים שהם הורו לבצעם.
ברשת NBC מחזיק שר הביטחון הנוכחי כ"ץ בשיא הכותרות השלילי (16), ואחריו סמוטריץ' (8), בן גביר (7), וגלנט (5). אהוד ברק הניב שתי כותרות שליליות עבור ישראל ברשת זו, יעלון הניב כותרת שלילית אחת, ואילו אולמרט, גולן וברסלר לא הניבו כותרות כלל.
יורים לעצמנו ברגל
כלומר, הסערות הפוליטיות הפנימיות שלנו הן הרסניות וגם חסרות מודעות – אין ויכוח על כך שאמירתו של גולן הייתה מטופשת ומיותרת, אבל התגובה החריפה של נתניהו לאמירה היא שייצרה כיסוי בינלאומי, ולא האמירה עצמה שהייתה יכולה לעבור מתחת לרדאר.
התרעות פיקוד העורף