ביום שלישי הקרוב יגיעו מיליוני ישראלים לקלפיות כדי להכריע מי ינהיג את המדינה. ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, במערכת הפוליטית עסוקים כבר באפשרות שאיש מראשי המחנות לא יצליח להקים ממשלה. במטות כבר נערכים למשא ומתן על הרכבת הממשלה, למאבק על השליטה בכנסת ולניסיונות לגייס חברי כנסת מהמחנה היריב. האפשרות של מערכת בחירות נוספת כבר נלקחת בחשבון בכל המפלגות.
החשש בליכוד הוא שאלפי מצביעים, ואולי הרבה יותר, ייתנו את קולם לרשימות שלא יעברו את אחוז החסימה. במטה נתניהו מתייחסים לאפשרות של אובדן קולות בהיקף משמעותי כאל סכנה ממשית לסיכוי להשיג רוב.
המאבק על הקולות האבודים
במקביל פתח הליכוד במתקפה נגדו, בטענה שהצבעה למפלגתו עלולה לסייע להקמת ממשלה בראשות איזנקוט. וינטר, מצדו, מדגיש כי הוא משתייך למחנה הלאומי ואינו מתכוון לעבור למחנה היריב. הוא העלה ספק אם נכון היה להכריז מלכתחילה על תמיכה בנתניהו, אך לא חזר בו מהתמיכה. בהצהרתו ביום רביעי הבהיר כי גם תמיכתו העתידית בנתניהו תהיה מותנית בקידום דרישותיו, ובהן חוק מעמד המשרת ומדיניות הממשלה בעזה. "אין צ'ק פתוח", אמר.
פרישה בשלב כה מאוחר כרוכה מבחינת וינטר גם במחיר כספי. מפלגתו גייסה ערבויות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל ונטלה הלוואות בהיקף של מיליוני שקלים למימון מערכת הבחירות. וינטר לא נענה להצעות לפרוש. הוא השקיע בקמפיין חודשים של פעילות, גייס סביבו ציבור תומכים ונטל על עצמו התחייבויות כספיות. כל אלה מקשים עליו לפרוש ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות.
במסגרת המגעים הוצע ללייטנר לנהל פרויקטים למגזר החרדי, ובהם תוכניות תעסוקה והקמת בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, במסגרת פעילות הכרוכה בתקציבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לייטנר לא השתכנע שההבטחות יוכלו להתממש ללא הסכמת ש"ס ויהדות התורה, המתנגדות לחלק מהרפורמות שהוא מבקש לקדם. גם נתניהו יתקשה לקדם מהלכים כאלה אם שותפותיו החרדיות יתנגדו להם, ובוודאי אם יזדקק לתמיכתן כדי להקים את הממשלה הבאה.
במסיבת עיתונאים ביום רביעי הכריז לייטנר: "אנחנו לא פורשים. המונופול של ש"ס ויהדות התורה הסתיים". מפלגתו הודיעה לאחר מכן כי אינה מנהלת עוד משא ומתן לפרישה. המאבק עבר גם לזירה הפומבית: יאיר נתניהו תקף אותו ברשת X וכתב: "תתבייש לך! אתה במודע מוביל לממשלה של שמאל".