המחמאות לנתניהו כשר האוצר התחלפו בהמשך בהתקפה על תפקודו כראש הממשלה, ועל מה שזליכה מתאר כניסיון להציג אותו בפני הציבור כאיש שמאל קיצוני: "נתניהו לקח צילום משותף שלי עם זהבה גלאון באירוע של השקת תוכנית כלכלית להפחתת יוקר המחיה, שאני רתמתי את מרצ להשיק, זה כל הסיפור. תוכנית משותפת להפחתת יוקר המחיה. עשה ממני שמאלן קיצוני".
"זה כמו להוציא את הצילום שלו עם ערפאת, מתחבק עם ערפאת, ולהגיד שהוא איש הרשות הפלסטינית. השקרים המגוחכים האלה הם פתטיים, והם בעיקר מעידים על כך שאין לו מה להגיד על אמת".
"ובכל האיומים והשקרים שהוא מפיץ עליי, כל פעם אתה מפרק את העניין, ומה אתה מוצא? אתה מוצא את בזק שהוא הגן עליה, את שלומי פוגל שהוא הגן עליו, את טייקוני הגז שחגגו על חשבוננו. בואו, יש גבול לכל תעלול. ולצעירים כבר נמאס. נמאס להם מהבלופים האלה".
זליכה הציג בהמשך את הקווים האדומים שלו ושל הנדל להקמת הממשלה הבאה: סירוב להסתמך על המפלגות הערביות, התנגדות לממשלה הנשענת על מפלגות חרדיות שאינן מקדמות גיוס, ודרישה לקבל את תיק האוצר. לדבריו, "אנחנו לא נשלים לאף צד 61 של ערבים או חרדים. זה לא יקרה".
"אני בנושאים הכלכליים והחברתיים לא רואה ערבים, לא רואה חרדים, לא רואה יהודים, לא רואה נוצרים. אני רואה רק ישראלים. אבל בנושאים המדיניים, אני חושב שאסור בשום פנים ואופן שמפלגות סקטוריאליות ערביות, בזמן שאנחנו תחת מלחמה, יהיו חלק מההחלטות".
"אני אומר לך, ותבדקי אותי אחרי הבחירות, יכולה לקום פה ממשלה שפויה שלא נשענת על הערבים מצד אחד, ולא נשענת על המשתמטים מהצד השני, ותיק האוצר בידיי. ותחת העקרונות האלה אנחנו נהיה הפיבוט של הממשלה הבאה. ובממשלה הזאת תגלי מפלגות משני הצדדים".
"כשאני נכנסתי לאוצר לפני למעלה מ-20 שנה, המע"מ היה 18 אחוז. ובתוך שנתיים וחצי הצלחנו להוריד אותו מ-18 אחוז ל-15 אחוז. זאת אומרת שאני כבר הצלחתי להוריד בשנתיים וחצי שלושה אחוזים במע"מ".
"כשאתה מוריד את יוקר המחיה, אתה מייעל את התקציב. אתה יכול להוריד מיסים ולהוריד מחירים. הכסף שהציבור חוסך, הוא מתחיל להוציא אותו. זה מפריח את הכלכלה ומעלה את שיעור הצמיחה".
"לו המדיניות אז לא הייתה נעצרת אחרי שנתיים וחצי, אלא נמשכת חמש שנים או שש שנים, היינו כבר אז מגיעים למע"מ של 12 אחוזים. וזה מה שאני מתכוון לעשות".