התמונה הפוליטית שהתבהרה במהלך הלילה מסבירה את הבחירה הזאת. המדגמים הראשונים עוד העניקו יתרון לגוש השינוי, אך העדכונים המאוחרים שיפרו את מצבו של נתניהו והרחיקו את האפשרות להקמת ממשלת מיעוט בראשות גדי איזנקוט. במדגם המעודכן של חדשות 12 קיבל גוש נתניהו 52 מנדטים, לעומת 49 לגוש השינוי ו-19 למפלגות הערביות. בערוץ 14 העניקו לגוש נתניהו 62 מנדטים, אך יתר המדגמים לא הצביעו על רוב דומה. נתניהו יצא מהלילה הזה כשמעמדו בראש הליכוד ובגוש הימין איתן, אבל בלי דרך ברורה לתרגם את התוצאה לקואליציה. גם לאיזנקוט אין בשלב זה דרך כזאת. ההתחזקות במדגמים שינתה את מאזן הכוחות בין השניים, אבל הפלונטר נשאר.
לכן דווקא המשפט הקצר שהקדיש נתניהו לאחדות ראוי לתשומת לב. "הרוב הציוני חייב להתעשת ולהתלכד", אמר, אבל לא הבהיר מי אמור להתלכד סביב מי ובאילו תנאים. הוא לא פנה לאיזנקוט, לנפתלי בנט או לאביגדור ליברמן, ולא הציע להם שותפות. נתניהו השאיר את האפשרות לממשלת אחדות מעורפלת, בלי להידרש למחיר הפוליטי של הצעה ממשית. את מרכז הנאום תפסה המערכה מול איראן, נושא שבו הוא מבקש לבסס את מעמדו כמנהיג ביטחוני. זהו מסר שיוכל לשרת אותו גם אם ישראל תיגרר למערכת בחירות נוספת, שבה יידרש שוב לשכנע את הציבור להעניק לו מנדט להמשיך לכהן.
הקושי בהקמת ממשלת אחדות גדול ממילא. איזנקוט התחייב במהלך הקמפיין שלא לשבת בממשלה בראשות נתניהו, ואף הצהיר כי יתפטר אם יפר את ההתחייבות. הלילה החריף את המסר כשאמר כי "מנהיג ראוי היה מתפטר באותו יום". גם בנט וליברמן הבטיחו שלא יצטרפו לנתניהו. כדי להקים ממשלת אחדות יצטרכו כמה מהשחקנים המרכזיים לחזור בהם מהתחייבויות פומביות, ובנוסף להסכים על זהות ראש הממשלה ועל שאלת הרוטציה. נתניהו, שהליכוד בראשותו נותר המפלגה הגדולה ביותר, אינו צפוי לוותר בקלות על הזכות לעמוד בראש ממשלה כזאת. גם שותפיו הנוכחיים יצטרכו לדעת אם הם חלק מהעסקה או מי שיידרשו לשלם את מחירה.
שתי הדרכים האחרות להרכבת ממשלה צרות לא פחות. נתניהו יכול לנסות למשוך עריקים מגוש השינוי, אבל ברוב המדגמים חסרים לו הרבה יותר מחבר כנסת אחד או שניים. הוא זקוק לקבוצה משמעותית שתסכים לחצות את הקווים. איזנקוט, מצדו, צריך להציג קואליציה אפשרית. ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות מחייבת הסכמה של שותפיו, ובראשם ליברמן, שהתנגד במהלך הקמפיין להסתמכות על רע"מ. ליברמן אמנם קרא הלילה לחברי הליכוד להתקומם נגד נתניהו, אך גם מעבר של חברי כנסת בודדים לא בהכרח יפתור את הקושי המספרי.
המפלגות הערביות התחזקו, אבל גם משקלן הגובר בכנסת אינו פותר את המחלוקת בתוך גוש השינוי על האפשרות להישען עליהן. במצב שנוצר, לנתניהו יש יתרון משמעותי. אם איש מהמועמדים לא יצליח להרכיב ממשלה, הוא עשוי להמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר עד לבחירות נוספות.
איזנקוט יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לחבר מפלגות שהתחייבו להחליף את נתניהו, אך חלוקות ביניהן בשאלת הדרך. נתניהו יוכל להמשיך לכהן ולנהל את המאבק הפוליטי מעמדת ראש הממשלה. אלא שגם ממשלת מעבר אינה מבטיחה לו שליטה בתהליכים בכנסת. אם יריביו יצליחו לגבש רוב פרלמנטרי, הם עשויים לנסות להחליף את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ולקדם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. מהלכים כאלה יחייבו שיתוף פעולה נקודתי בין מפלגות שאינן מסוגלות, לפחות כרגע, להסכים על ממשלה משותפת.
עוד מוקדם לקבוע שהבחירות הבאות כבר בדרך. תוצאות האמת עשויות לשנות את חלוקת המנדטים, וגם המעטפות הכפולות טרם נספרו. בגוש הימין מעריכים שהן עשויות להוסיף לו מנדט אחד או שניים, אך לפי אותן הערכות דווקא איזנקוט עשוי להיות הראשון ליהנות מתוספת מנדט. כל עוד אין רוב ברור לאחד המחנות, השינויים האלה עשויים להשפיע על יחסי הכוחות ועל סיכויי ההמלצה אצל הנשיא יצחק הרצוג, אך לא בהכרח לפתור את בעיית הרכבת הממשלה. הרצוג עשוי לנסות לקדם פשרה שתמנע בחירות נוספות, אולם גם לנשיא אין דרך לכפות הסכמה על מנהיגים שאינם מוכנים לשבת יחד.
נתניהו יכול היה לנצל את נאום הלילה כדי להעמיד את יריביו בפני הצעה מפורשת לממשלת אחדות, ולגלגל אליהם את האחריות אם יסרבו. הוא בחר שלא לעשות זאת. ייתכן שהוא שומר את המהלך לשלב ההתייעצויות אצל הנשיא, לאחר שיתבררו תוצאות האמת. ייתכן גם שהוא מעריך שבמצב הפוליטי שנוצר אין טעם להציע כעת פשרה שתידחה ממילא. בינתיים הוא לא הסביר כיצד בכוונתו להקים ממשלה, והעדיף לדבר על הישגיו הביטחוניים ועל המשך מנהיגותו. אם ישראל תלך שוב לבחירות, סביר שנשמע ממנו את אותם הדברים גם בקמפיין הבא.