הנשיא הדגיש כי לנוכח התוצאות המסתמנות, על נבחרי הציבור לגלות אחריות ונכונות לבחון אפשרויות שונות להקמת ממשלה. עם זאת, הוא נמנע מלהתייחס להרכב קואליציוני מסוים ולא הביע העדפה למועמד כלשהו לראשות הממשלה. המסר שהעביר התמקד בצורך בהידברות ובניסיון למצוא מוצא מהמצב הפוליטי שנוצר.
שיקול הדעת של הנשיא
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני הבחירות, נחשף ב"מעריב" כי בסביבת הנשיא נערכים לאפשרות של מבוי סתום פוליטי, וכי הרצוג עשוי למלא תפקיד פעיל בניסיונות לקדם פתרון מוסכם. באותה עת הסבירו גורמים בסביבתו כי אף שסמכויות הנשיא בהליך הרכבת הממשלה מוגדרות בחוק, החוק אינו מסדיר כל פרט באופן ניהול ההתייעצויות והטלת המנדט. משום כך, לדבריהם, נותר לנשיא מרחב מסוים של שיקול דעת, בכפוף לפסיקה ולתקדימים.
הגורמים הדגישו אז כי השאלה המרכזית היא מי מבין המועמדים מסוגל להרכיב ממשלה, אך בתוך המסגרת הזאת עומדות לרשות הנשיא גמישויות בניהול התהליך ובניסיון לעודד הידברות בין הצדדים. כעת, לאחר שהתברר כי לפי תוצאות הביניים אף אחד מהגושים אינו מגיע לרוב של 61 מנדטים, הדברים שנאמרו בספטמבר מקבלים משמעות מעשית מחודשת. האפשרות שבית הנשיא יידרש ליותר מהתייעצויות פורמליות שבה ועולה, אם כי בשלב זה לא הוצג מתווה מוסכם בין המפלגות.
תקדים מוקדם יותר ניתן למצוא בפעילותו של הנשיא השישי, חיים הרצוג, אביו של הנשיא המכהן, לאחר הבחירות בשנת 1984. בספרו תיאר חיים הרצוג את מאמציו להביא להקמת ממשלת אחדות בין המערך לליכוד, לאחר שגם אז התקשתה המערכת הפוליטית להגיע להכרעה. "היה עלי לנסות וללכד יחדיו את היסודות השונים במקום להניח לדינמיקה של המאורעות להביא להתפתחות של פיצול מסוכן", כתב.
התקדימים הללו אינם מלמדים בהכרח כיצד יפעל יצחק הרצוג במציאות הפוליטית הנוכחית. עם זאת, הם ממחישים כי בנסיבות של מבוי סתום, נשיאי ישראל כבר ניסו בעבר להשתמש במעמדם כדי לקרב בין הצדדים ולסייע בגיבוש הסכמות. האפשרות הזאת מקבלת כעת משנה תוקף, לאחר שהרצוג הצהיר על רצונו למנוע סבב בחירות נוסף. ברקע נמצאת גם האפשרות שנתניהו יישאר באופוזיציה אם תוקם ממשלה בלעדיו, תרחיש שאליו התייחס ראש הממשלה במסגרת הדיון על היום שאחרי הבחירות.
הפלונטר הקואליציוני: אף צד אינו מחזיק בפתרון פשוט
לצד זאת, סוגיית חוק הגיוס עשויה להוסיף קושי נוסף למשא ומתן. גורמים המעורים במגעים עם המפלגות החרדיות מספרים כי שמעו מגורמים חרדיים על האפשרות שלפיה לפחות חלק מהסיעות יעדיפו להישאר באופוזיציה עד להסדרת הסוגיה. עם זאת, הם מסייגים כי ייתכנו הבדלים בין עמדותיהן של ש"ס ויהדות התורה. אם התרחיש הזה יתממש, ייתכן שהמפלגות החרדיות יבחרו שלא להצטרף בשלב הראשון לאף אחד מהמחנות, ובכך יקשו עוד יותר על גיבוש קואליציה יציבה.
סוגיית החנינה: האם גם היא תחזור לדיון?
כעת, על רקע תוצאות הבחירות והיעדר רוב ברור לאחד הגושים, גורמים פוליטיים מעלים מחדש את האפשרות שרעיונות לממשלת אחדות ולרוטציה בראשות הממשלה יחזרו לשולחן אם הרצוג יפעל בנחישות למנוע בחירות חוזרות. יש אף מי שמעלים, כתרחיש אפשרי בלבד, את האפשרות שסוגיית החנינה תוזכר במסגרת דיון רחב יותר על פשרה פוליטית.
עם זאת, אין בשלב זה אינדיקציה לכך שבית הנשיא מקדם עסקה הקושרת בין חנינה לבין הרכבת ממשלה, או שהנשיא הביע נכונות להשתמש בסמכות החנינה לצורך קידום מתווה קואליציוני. בסביבת הרצוג מסרבים להתייחס לתרחיש הזה ומדגישים כי ההכרעה בכל הנוגע לחנינה תתקבל על בסיס שיקולים ענייניים בלבד.
בינתיים, במערכת הפוליטית ממתינים להשלמת ספירת הקולות ולמסירת התוצאות הרשמיות לנשיא. רק לאחר מכן יחל סבב ההתייעצויות עם הסיעות, שבסיומו יידרש הרצוג להחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. אלא שכבר כעת ברור כי לנוכח תמונת הגושים, ההתייעצויות בבית הנשיא עשויות לקבל חשיבות מיוחדת. האפשרות שעלתה עוד לפני הבחירות, ולפיה הרצוג ינסה לסייע באופן פעיל בקידום הסכמות בין המחנות, עומדת כעת למבחן המציאות.
התרעות פיקוד העורף