דרעי מפזר רמזים על פרישה, והרבנים וחברי הכנסת רצים לביתו כדי לשכנע אותו להישאר. זה לא דרמה, זו הצגה. זהו תרגיל "תחזיקו אותי" הקלאסי של דרעי. הוא יוצר משבר, נותן לכולם להרגיש שהבית בוער, ואז מאפשר להם לבוא ולהתחנן בפניו שיישאר. ככה הוא חוזר לא כמי שנכשל, אלא כמי שהתנועה זקוקה לו, כמי שהרבנים עצמם ביקשו ממנו להציל את הספינה.
וזה עובד לו כי הוא באמת שולט בכל. דרעי מעולם לא היה פקיד של הרבנים. הוא היה זה שהפך אותם לחותמת גומי. הוא שולט במוסדות, בתקציבים, ברשימות, במינויים. אין בש"ס אף גורם שיכול להזיז אותו בלי שהוא ירצה. לכן כל הדיבורים על "הדחה" הם בשלב זה בעיקר פנטזיה של חצרות רבניות שמרגישות שהקרקע נשמטת תחתיהן.
בינתיים, התרחיש של התנגדות פומבית עדיין רחוק. הרבנים מפחדים מדרעי יותר משהם כועסים עליו. הם יודעים שמאבק פומבי איתו יפצל את התנועה ויגמור אותה סופית.
לכן, ההימור הסביר הוא שדרעי יישאר. הוא יצא מהבית כשהוא מחוזק, עם ברכת הרבנים, ועם סיפור חדש: לא אני נכשלתי, המערכת כשלה, ואני האיש היחיד שיכול לתקן. זו השיטה שלו כבר שלושים שנה. והיא כנראה תעבוד גם הפעם.