הסיבות לקריסה סותרות זו את זו, אך שתיהן פעלו נגד ש"ס. מצד אחד, אי העברת חוק גיוס והמשך המעצרים של עריקים יצרו אכזבה עמוקה בחברה החרדית. מצד שני, הקמפיין שניהלה ש"ס במהלך הבחירות נגד הגיוס הרחיק ממנה בוחרים מסורתיים רבים. התנועה נפלה בין הכיסאות: החרדים לא סלחו, והמסורתיים לא נשארו.
המכתב אינו מזכיר את תוצאות הבחירות או את מספר המנדטים של המפלגה. הרב יוסף מזכיר כי "מאז ומעולם" היה שבט החרדים "סולת נקיה, גאוות יחידה, מיעוט המחזיק את המרובה". הוא מודה שקולה של התורה "לא נתפשט אל כלל רבדי העם כפי שהיה ראוי", ומעודד: "שכרכם גדול מאוד, ולפום צערא אגרא (לפי הצער - השכר)".
הוא מתאר גם את ההקשר הרחב יותר לשיטתו, ימים קשים לעם ישראל "שבהם לומדי תורה נרדפים", ומציין כי "קרוב ל-300 אלף איש ואישה הצטרפו לקריאת ׳מי לה׳ אלי׳". מכאן הוא מסיק כי "יש להתחזק ולהתעודד", וחותם בקריאה "חזק חזק ונתחזק".