לפי המקור, בוושינגטון עוקבים אחר הפער בין כמויות הנפט שאיראן ייצאה לפני המצור לבין ההכנסות שהיא עדיין מצליחה לקבל ממשלוחים קודמים. במקביל נבחנת יכולתן של הרשויות האיראניות להשיג מטבע חוץ לצורך מימון יבוא, פעילות ממשלתית והוצאות שוטפות.
מלאי הנפט מתרוקן וההכנסות נפגעות
נתוני חברת המעקב אחר תנועת סחורות ואוניות Kpler ממחישים את עומק הפגיעה בענף הנפט האיראני. לפי הנתונים, היקף העמסת הנפט הגולמי והקונדנסט האיראני ירד מכשני מיליון חביות ביום במרץ לכ-220-255 אלף חביות ביום באוגוסט. מאז 25 באוגוסט לא תועדה העמסה של משלוחים חדשים.
ב-22 באוקטובר פרסמה Kpler כי מלאי הנפט האיראני שהוחזק במכליות מחוץ לאזור המצור התרוקן לחלוטין. מדובר במאגר שהגיע לכ-88.8 מיליון חביות עם חידוש המצור ביולי, ואפשר לאיראן להמשיך ולספק נפט לרוכשים מחוץ למפרץ למרות ההגבלות האמריקאיות. לצד זאת נותרו כ-43 מיליון חביות נפט במכליות המצויות בתוך אזור המצור, ללא אפשרות חופשית להעבירן לשוק הבינלאומי.
המשמעות הכלכלית עשויה להתברר במלואה בחודשים הקרובים. מאחר שהתשלום עבור משלוחי נפט מתקבל בדרך כלל בעיכוב של חודש עד חודשיים, ההכנסות ממשלוחים קודמים עשויות להמשיך להגיע לפרק זמן מוגבל. ב-Kpler מעריכים כי אם המצור יימשך, הכנסות איראן מנפט גולמי וקונדנסט עלולות להתאפס עד אמצע דצמבר. בפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) מעריכים כי ההגבלות מנעו מאיראן הכנסות נפט בהיקף של לפחות 25 מיליארד דולר.
17 אלף משאיות בגבולות: גם הנתיב היבשתי מסתבך
השלכות המצור אינן מוגבלות לנמלים ולמכליות. הניסיון של איראן להסיט חלק מתנועת הסחורות לנתיבים יבשתיים יצר עומסים כבדים במעברי הגבול עם המדינות השכנות. לפי דיווחים מסחריים, בסוף ספטמבר המתינו כ-17 אלף משאיות במעברי הגבול עם טורקיה, אפגניסטן ואזרבייג'ן. בחלק מהמעברים הגיע זמן ההמתנה לכ-20 ימים, מצב המקשה על יבוא סחורות ועל פעילותם השוטפת של עסקים ומפעלים.
אלא שגם כאשר הסחורות מצליחות להגיע ליעדן, העלות גבוהה משמעותית. לפי הערכות שהציג ראש לשכת המסחר איראן-סין, מחיר הובלת מכולה מסין לאיראן בדרך היבשה מגיע לכ-12 אלף דולר, לעומת כ-3,000 דולר בהובלה ימית. מדובר בפער של כ-9,000 דולר למכולה, כלומר עלות הגבוהה פי ארבעה. לפי אותה הערכה, מעבר נרחב לתובלה יבשתית עלול להוסיף כ-18 מיליארד דולר בשנה לעלויות ההובלה של המשק האיראני.
שוקרי מזהיר כי השילוב בין התחבורה היקרה לבין היחלשות המטבע האיראני מכביד על החברות ועל הצרכנים. לדבריו, לנתיבים היבשתיים יש מגבלות משמעותיות מבחינת קיבולת המעברים, איכות התשתיות והוצאות הביטוח וההובלה, ולכן הם אינם מסוגלים להחליף באופן מלא את הסחר הימי. המקור האמריקאי ציין כי משרד האוצר עוקב גם אחר השפעת העיכובים בגבולות על יכולתן של חברות איראניות להשיג חומרי גלם תעשייתיים ומוצרי צריכה בסיסיים, לצד המשך הפעולות נגד הערוצים הבנקאיים המשמשים את הסחר הבינלאומי של איראן.
התחזית האמריקאית: התכווצות של יותר מרבע מהכלכלה
בוושינגטון רואים בהגבלות על יצוא הנפט ובפגיעה ביכולת להשיג מטבע חוץ רכיבים מרכזיים באסטרטגיית הלחץ על איראן. לצד המצור הימי ממשיכה ארצות הברית להפעיל סנקציות כלכליות נגד גופים פיננסיים וערוצי מסחר המסייעים לטהרן לעקוף את ההגבלות. עם זאת, היקף הפגיעה הכלכלית אינו מבטיח שינוי מיידי במדיניות האיראנית. יכולתה של טהרן להתמודד עם המחסור בהכנסות, להסתמך על מקורות מימון חלופיים ולגלגל חלק מהעלויות על המשק המקומי תעמוד למבחן ככל שהמצור יימשך.
בינתיים, השילוב בין אובדן הכנסות הנפט, התייקרות היבוא והעומסים במעברי הגבול מעמיק את הלחץ על המשק האיראני. השאלה המרכזית היא כמה זמן תוכל טהרן להמשיך ולממן את פעילותה כאשר מקור המטבע הזר המרכזי שלה הולך ומצטמצם, והחלופות היבשתיות מתבררות כיקרות ומוגבלות.
התרעות פיקוד העורף