החוק קובע שנציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייבחרו שני אנשי מקצוע, כאשר הקואליציה והאופוזיציה יבחרו כל אחד איש מקצוע אחד.
בנוסף, החוק החדש קובע כי השופטים יאבדו את הווטו על מינויים לבית המשפט העליון, וכי לכל מינוי תהיה דרישה כי תהיה הסכמה של נציג אופוזיציה, נציג קואליציה ונציג שופטים - למעט במקרים של מינויים לבית המשפט העליון. למעשה החוק מעניק את הבכורה לפוליטיקאים בוועדה.
ההערכה היא כי בג"צ יעדיף להימנע מלהכריע בעתירה הנפיצה בחוק יסוד, ויקווה כי הכנסת החדשה תעשה את העבודה ותמנע ממנו להכריע בחוק יסוד.
2. חוק מח"ש
עוד בחוק נקבע כי שר המשפטים ימנה "ממונה" שיכריע בין מח"ש לגוף חקירה או תביעה אחר בשאלה האם להעביר את התיק מגורם אחר למח"ש.
הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד בחריפות לחוק. החשש העיקרי שאותו ממונה מיוחד יחזיק בידיו סמכויות שיאפשרו לו לעצור חקירות שלא נוחות לשלטון ולתעדף חקירות שהשלטון דווקא מעוניין בהן, ובכך ניתן יהיה לטרפד כל חקירה רגישה.
בכל תיק רגיש שתלונה תוגש למח"ש על "מחדלי חקירה בתיק", התיק עשוי לעבור למח"ש, והחוקרים יהפכו לנחקרים. קושי נוסף נובע מהכפיפות המנהלית לשר, שכן מח"ש תהיה כפופה לשר ולתקצוב שלו.
גם כאן תלויות עתירות לבג"צ - וגם כאן היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לחוק.
3. חוק התקשורת (שידורים)
המשמעות היא שהשופטים יקיימו עוד דיון בנושא ויכריעו האם לבטל את החוק, ונטל ההוכחה יהיה על השר והממשלה לשכנעם שלא יבוטל החוק. אולם כאמור, לא מדובר בהחלטה סופית בנושא.
נזכיר, בחודש יולי הקואליציה אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (שידורים). בחוק הוצע להקים את הרשות לתקשורת משודרת כגוף עצמאי וסטטוטורי, שיאחד ויחליף את גופי הרגולציה הקיימים. על פי ההצעה, תקציבה יעמוד על 25 מיליון ש"ח בשנה וינוכה מתקציב תאגיד השידור, ועוד.
זמן קצר אחר כך הוגשה שורת עתירות לבג"ץ. כך, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק התקשורת בטענה כי מדובר ב"חוק שנועד להשתיק את העיתונות החופשית – ערב הבחירות".
העתירה שלה פירטה הליך חקיקה פגום מן היסוד, לכל אורך הדרך. נטען כי הצעת החוק קודמה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ופורסמה ברשומות עם הערה תקדימית שלא נראתה מעולם בספר החוקים: "הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה".
עוד נטען כי החוק מעניק לראשונה לגוף שלטוני שליטה בנתוני הצפייה של אזרחי ישראל, הסדר שאין לו מקבילה באף מדינה מערבית.
נטען בנוסף כי החוק מפרק את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, החומה שמגינה על העיתונאים מהתערבות בעלי ההון. וגם שהחוק מבטל את האיסורים על בעלויות צולבות ופותח את הדלת להשתלטות בעלי הון מעטים על שוק הדעות. הערכה - החוק כך נראה לא צפוי לעבור את בג"צ בשל פגמים בחקיקה.
4. החוק להחלשת תפקיד היועצת המשפטית לממשלה
נדגיש: בניגוד למה שנהוג לחשוב ומה שדובר בשלבים מוקדמים של החקיקה, לא מדובר בחוק שמפצל את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה ליועצת לממשלה ולתובע כללי. מדובר בחוק ששונה ברגע האחרון כך שמטרתו להחליש דרמטית את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק ביקשה להסדיר מחדש את יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר למערכת הייעוץ המשפטי.
כיום חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה משקפת עבור הממשלה והרשות המבצעת את הפרשנות והסמכות של הדין הקיים, ומחייבת אותה. הממשלה לא יכולה לפעול בניגוד לפרשנות המשפטית שניתנה לה על ידי היועץ המשפטי (כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת).
החוק החדש אמנם קובע לכאורה שחוות דעת כתובה של היועץ תיחשב כמשקפת את הדין, אך באותה נשימה מאפשר לממשלה להחליט שהיא אינה מחייבת אותה.
כיום היועמ"ש כפוף לחוק, לכללי המינהל הציבורי, לביקורת שיפוטית, לביקורת הכנסת ולביקורת ציבורית. החוק החדש קובע שהוא יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים, ויידרש למסור לשר דוחות על פעולותיו, ועוד. ויש בו סעיפים נוספים. החוק עבר ביוני והוגשו מספר עתירות בנושא כולל של האגודה לזכויות האזרח.
חוקים נוספים
בנוסף קיימים חוקים נוספים פחות מדוברים שחוקקה הכנסת היוצאת - כמו חוק הנבצרות של ראש ממשלה שחוקק בכנסת הקודמת ומקשה מאד על הוצאת ראש ממשלה לנבצרות ונקבע שייכנס לתוקף בכנסת הזו, וגם שינוי החקיקה באופן בו מתמנה נציב תלונות הציבור על שופטים.
התרעות פיקוד העורף