בכינוס השתתפו נציגים מ-12 משרדי ממשלה, ובהם תשעה סגני שרים מהצד הקזחי. לצד ההסכם למניעת כפל מס, שנועד להקל על חברות ומשקיעים בשתי המדינות, חתמו הצדדים על פרוטוקול הוועדה, על מזכרי הבנה בתחומי הבינה המלאכותית, העבודה והסייבר, וכן על הצהרה משותפת בתחום החלל.
אלקין התייחס לחתימת ההסכם ואמר: "היחסים בין ישראל לקזחסטן נמצאים בתנופה בשנה האחרונה, במיוחד לאחר הביקורים של שר החוץ ונשיא המדינה. ביקור המשלחת הבכירה בראשות סגן ראש ממשלת קזחסטן, זסלאן מדייב, הוא הזדמנות חשובה להרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות. כינוסה העשירי של הוועדה הכלכלית המשותפת, בהשתתפות נציגים מ-12 משרדי ממשלה, כולל 9 סגני שרים מהצד הקזחי, מבטא את הרצון המשותף להעמיק את הקשרים הכלכליים".
"אנו פועלים לקדם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית והחדשנות, המים, החקלאות והאנרגיה, שיתרמו לכלכלות של שתי המדינות. אני שמח במיוחד לחתום על ההסכם למניעת כפל מס, לאחר יותר מעשור של משא ומתן, הסכם שיקל על חברות ומשקיעים ויפתח הזדמנויות כלכליות חדשות. אין לי ספק שכוונת קזחסטן להצטרף להסכמי אברהם תעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. אני מודה לאנשי משרד החוץ על העבודה הנמרצת בהכנת הוועדה", אמר אלקין.
הביקור הבכיר ביותר מקזחסטן בעשור האחרון
מדייב, האחראי בין היתר על קידום התוכנית הלאומית של קזחסטן בתחום הבינה המלאכותית, הוא הגורם הבכיר ביותר מהמדינה שמבקר בישראל בעשור האחרון. הוא עומד בראש משלחת כלכלית המונה יותר מ-50 נציגי ממשל בכירים ונציגי חברות ממשלתיות, ובהם סגני שרים וראשי מחוזות.
במהלך הביקור התכנסה לראשונה קבוצת עבודה משותפת בתחום המים, בהובלת רשות המים מהצד הישראלי. ההחלטה על הקמת הקבוצה התקבלה במהלך ביקורו של סער באסטנה בינואר 2026.
כמו כן, משרד החוץ ומכון היצוא, בשיתוף רשות החדשנות והתאחדות התעשיינים, קיימו אמש פורום עסקים בהשתתפות חברות ישראליות וחברי המשלחת הקזחית. בנוסף, התקיים שולחן עגול עם חברות ישראליות, במטרה לקדם הזדמנויות עסקיות בתחומי המינרלים הקריטיים. במסגרת הביקור נכללו גם מפגשים עם גופים העוסקים בחדשנות, חלל, בינה מלאכותית וסייבר.
המשמעות האסטרטגית: אנרגיה, מינרלים ושווקים חדשים
לדבריה, "קזחסטן היא הכלכלה הגדולה והיציבה ביותר באזור, עם תמ"ג של 301 מיליארד דולר ותחזית צמיחה של 5.6% לשנת 2025. כמו כן, היא ספקית האורניום הגדולה בעולם (כ-40% מהתפוקה העולמית ב-2024), יצרנית הנחושת והאבץ השמינית בגודלה בעולם, ומחזיקה באחד ממאגרי הטונגסטן הגדולים ביותר ובמאגר ליתיום עצום, ששוויו מוערך בכ-15.7 מיליארד דולר".
הוכברג-מרום הדגישה גם את חשיבות מיקומה הגיאוגרפי של קזחסטן ואת ההזדמנויות הכלכליות שעשויות להיפתח בעקבות הרחבת שיתוף הפעולה האזורי.
"על רקע מיקומה האסטרטגי כגשר המחבר בין אסיה לאירופה, הצטרפות קזחסטן - יצרנית האנרגיה הגדולה ביותר במרכז אסיה - להסכמי אברהם, פותחת פתח להעמקת מעורבותה בשרשראות הייצור והאספקה הגלובליות. שילובה במסגרת ההסכמים מעניק לשותפותיה גישה לשווקים חדשים וצומחים בזירה האירו-אסייתית, ומאפשר להן להרחיב את פעילותן הכלכלית, הטכנולוגית והלוגיסטית באזור".
לדבריה, המהלך עשוי להשפיע גם על היקף ההשקעות הבינלאומיות במדינה, במיוחד בתחומים שבהם ישראל מחזיקה ביכולות טכנולוגיות מתקדמות.
"המהלך צפוי להוביל להשקעות אמריקאיות, ישראליות ובינלאומיות - במיוחד בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית ואבטחת הסייבר - מגזרים החיוניים לתהליך המודרניזציה של קזחסטן ולביסוס כלכלתה. דוגמת השקעה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר לפיתוח מינרלים קריטיים, ובהם טונגסטן וליתיום, לצד עסקה בשווי של 2 מיליארד דולר עם ענקיות הטכנלוגיה OpenAI ו-Nvidia להקמת תשתית לבינה מלאכותית. אלה השקעות החורגות מעבר למגזר הנפט הקזחי, שבו ארה"ב השקיעה כ-70 מיליארד דולר בשלושת העשורים האחרונים, והמחזקות את מעמדה של קזחסטן כשחקנית מרכזית בתעשיות הסוללות והאנרגיה המתחדשת העולמית", הסבירה ד"ר הוכברג-מרום.
התרעות פיקוד העורף