במערכת הפוליטית מעריכים כי במידה ותוצאות הבחירות יאושררו או יפורסמו ללא הסכמת נציגי הקואליציה בנשיאות הוועדה - תרחיש שבו שני נציגי הקואליציה מתנגדים ושני נציגי האופוזיציה תומכים - ייתכן שבקואליציה יגישו עתירה לבג"ץ. עם זאת, ניתוח משפטי מעמיק מראה כי לעתירה מסוג זה אין כל אחיזה ממשית בחוק. כפי שהסביר השופט סולברג בתגובתו, תפקידה של נשיאות הוועדה מסתכם בבקרה טכנית בלבד: "הנשיאות אינה מוסמכת לסטות מהסיכומים האמורים, ותפקידה לבקר את הסכימה הנ"ל, ואת חישוב המנדטים; הא ותו לאו".
חוות הדעת מדגישה כי "לא מובא לפני הוועדה מלוא חומר הבחירות לשם חקירה בלתי מוגבלת של תקינות ההצבעה בכל הארץ... אזי כל טענה החורגת מ-'בקרה חישובית מוגבלת' לא ניתן להשמיעה", ועל כן חברי הוועדה "אינם רשאים להשתמש בהליך האישור כדי לעכב את הפרסום מטעמים פוליטיים או לשם בירור טענות מהותיות". השופט סולברג אף חתם נקודה זו בקביעה חוקתית נחרצת: "לבחירות יש תוצאות. אותן תוצאות אינן תלויות בהסכמת קבוצת הרוב בכנסת היוצאת, או נציגיה".
חשוב להדגיש כי המסגרת המשפטית בישראל אינה מתעלמת מטענות על אי-תקינות, אך היא קובעת עבורן מסלול מוגדר וברור. לפי החוק, הדרך להתמודד עם חשדות לזיהום קלפיות אינה עיכוב התוצאות על ידי הוועדה, אלא הגשת ערעור בחירות לבית המשפט לאחר פרסומן ברשומות.
כפי שנכתב בחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "עצם קביעתו של הליך ערעור ייחודי מלמד כי המחוקק תחם את סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית... את בירור ההשגות על הכרעת הרוב מסר לבית המשפט. לפיכך, עם השלמת חלוקת המנדטים ממצה הוועדה את סמכותה המהותית, והפרסום המוטל עליה אינו הליך נוסף של אישור, ביקורת או הכרעה".
סולברג ציין זאת במפורש במכתבו והזכיר כי ככל שלגורמים המנויים בחוק תהא מחלוקת על התוצאות, "יהיו רשאים, בתנאים שנקבעו בחוק, להגיש ערעור על התוצאות לבית המשפט". במסגרת זו ניתן לערער על תוצאות הבחירות בכלל או על כשרותה של קלפי מסוימת בפרט, ובית המשפט הוא הערכאה הבלעדית המוסמכת לדון בכך.
כאמור, במידה שהוועדה לא תאשר את התוצאות בשל התנגדות נציגי הקואליציה, ייתכן שהסוגיה תגיע לפתחו של בג"ץ, אשר צפוי לפעול לפי לשון החוק ולהורות על פרסום התוצאות כנדרש. נציין כי בליכוד אומרים שהם אינם מתכוונים לעתור לבג"ץ במקרה כזה. אך תרחיש זה פותח פתח לספין פוליטי מהודק, שבמסגרתו מעבירים את ההכרעה אל בית המשפט העליון, ולאחר שזה פוסק לפי הדין היבש ומורה על אישור התוצאות, מציגים את ההחלטה כהתערבות שיפוטית בתוצאות הבחירות. באופן זה, נרטיב "גניבת הבחירות" מקבל שדרוג כפול, כאשר הטענה על אי-תקינות בקלפיות הופכת להאשמה רחבה יותר לפיה בג"ץ עצמו נתן יד ל"גניבת" השלטון.
התרעות פיקוד העורף