אחרי ארבעה חודשים ללא מבקר מדינה: ההכרעה עוברת לכנסת החדשה

בחירת מבקר מדינה חדש: האם הכנסת החדשה שתושבע בקרוב תמהר לבחור מבקר מדינה לאחר שכבר 4 חודשים באופן חסר תקדים אין מבקר מדינה בישראל?

גלעד מורג, כתב המשפט של מעריב צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
בנימין נתניהו ואמיר אוחנה
בנימין נתניהו ואמיר אוחנה | צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90
3
גלריה

"אין בדחיית העתירה משום מתן אישור להתנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת. לא ניתן להשלים עם הפגיעה הקשה שיוצרת ההתנהלות באינטרס הציבורי בהגנה על שלטון החוק, וזאת בייחוד על ידי גורם שלטוני", כתבו השופטים ואף הטילו על אוחנה הוצאות משפט של 10 אלפים שקלים.

מיכאל ראבילו, בנימין נתניהו
מיכאל ראבילו, בנימין נתניהו | צילום: פלאש 90

בעקבות עתירות שהוגשו על חוקיות ההצבעה, בג"ץ ב- 2.7.2026 קבע כי בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה, לאור התנהלות חברי כנסת, ולכן הורה על ביטול סבב ההצבעה ובחירת ראבילו והורה על קיומו מחדש של סבב נוסף, תוך שציין כי "חזקה על הכנסת שתשלים את תהליך ההצבעה בהקדם האפשרי". אלא שדבר לא קרה מאז וחלפו ארבעה חודשים.

גם היועצת המשפטית של הכנסת בשם הכנסת הדגישה כי חלה חובה להשלים את ההצבעה בהקדם האפשרי, עוד בכהונת הכנסת ה25 כלל שניתן. אבל גם פירטה שורת שיקולים  מעשיים ומשפטיים אשר עשויים להקשות על כינוס הכנסת היוצאת לשם כך.

ח"כ אוחנה הגיש תגובה נפרדת וטען שיש לדחות את העתירה, וטען כי ליו"ר הכנסת הסמכות הבלעדית לקבוע את מועד ההצבעה. הוא טען כי נוכח הקרבה לבחירות ראוי שהכנסת הבאה תבחר מבקר ואין מקום להתערב על ידי בית המשפט.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס אקספו
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס אקספו | צילום: אבשלום שושני

לדבריה: "נדמה כי אין סעיף בחוק הוראות המסדירות באופן קונקרטי את המצב החריג והתקדימי שנוצר בענייננו... עם זאת פסק הדין הקודם של בג"ץ מורה בבירור על קביעת מועד חדש לקיום ההצבעה המחודשת בהקדם האפשרי; ומסקנה זו נתמכת גם בהוראות החוק - המורות על קיום ההצבעה עד 30 ימים לפני תום כהונתו של המבקר המכהן וקובעות כי ההצבעה תקוים גם כאשר המועד חל בפגרת הכנסת".

לדבריה: "עולה תמונה מדאיגה באשר לטעמים ביסוד מחדלו של יו"ר הכנסת, שנמנע מקיום פסק הדין הקודם ופעל בניגוד לעמדתה הברורה של היועצת המשפטית לכנסת החובה לציית לפסקי דין ולכבדם היא תנאי יסוד במשטר דמוקרטי הפועל לפי עיקרון שלטון החוק. חובה זו מוטלת על הציבור כולו, ועל אחת כמה וכמה על רשויות השלטון, שאינן מעל לחוק".

עוד כתבה: "הימנעות ממושכת מקיום פסק הדין הקודם כמוה כהפרתו, ולא ניתן להשלים עם פגיעה כזו בסדרי השלטון והמשטר, שהינם הכרחיים לתפקודה השוטף של המדינה... יחד עם זאת לוח הזמנים והשינויים שבאו עמו אינם מאפשרים להיעתר לסעדים בעתירה". השופטת הסבירה כי כעת יש קושי פרקטי בשל כינוס הכנסת החדשה, שתחליף את הכנסת היוצאת.

עוד כתבה: "חשוב להדגיש כי אין בדחיית העתירה משום מתן אישור להתנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת", נכתב ונוסף כי אוחנה אף גרם לפגיעה "במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט; פגיעה במועמדים שהתמודדו בסבב ההצבעה הראשון - ומעל הכל - פגיעה בציבור, בשל חוסר איוש מתמשך של תפקיד מבקר המדינה, לכל אורך התקופה הנדונה".

העותר אף הגיב לאחר פסק הדין וטען כי יפנה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בהליכים פליליים נגד אוחנה.

תגיות:
מבקר המדינה
/
בג"ץ
/
אמיר אוחנה
/
עתירה לבג"צ
/
יוסף אלרון
/
מיכאל ראבילו