אסא הבהיר כי מוקד הבעיה אינו האזרח הפשוט שקיבל כסף תמורת הצבעתו, אלא המערכת המשומנת שעומדת מאחורי המהלך. "זה לא מעניין אותי כרגע מנקודת המבט של הפרשייה כולה על אותו אחד שקיבל את המעטפה", הסביר. "הייתה פה תשתית שהקימו כדי לתת בסופו של דבר את אותו כרטיס ביד לבוחר. מעניין אותי מי בנה את התשתית הזו, איך היא נבנתה, בכספים של מי ומי היה לו אינטרס מלמעלה להשפיע על מערכת הבחירות שלנו".
לדבריו, הסכנה הביטחונית ברורה ומיידית: "כשאנחנו מסתכלים על הבסיס ואנחנו מבינים שזה עד כדי כך חמור, מי שנותן את הכספים האלה אלו מדינות אויב לכאורה, ובעצם ארגוני טרור שהמטרה שלהם היא להשתלט על מדינת ישראל. המטרה שלהם היא להפיל את המשטר הישראלי ולפעול כנגד ישראל".
מבחן התוצאה
בתגובה לשאלת המגישים חיים לוינסון ואריאל האם השב"כ והמוסד נרדמו בשמירה, הדגיש אסא כי חובת ההוכחה היא במניעת האירוע מראש. "מבחן התוצאה הוא המבחן שאנחנו צריכים להסתכל דרכו", קבע. "אם היה פה מידע שמישהו חקר אותו בצורה רצינית והיה מגיע למסקנות שיש פה חריגה, אני מעריך שהיה צריך לעצור את זה לפני שזה יקרה. הסיכול פה יותר חשוב מאשר חקירה בדיעבד. להגיד היום שהייתה פה חריגה - עכשיו שזרקו את האבן הזאת לבריכה, מאה חכמים לא יוציאו אותה".
באשר להצהרתו של ראש השב"כ ביום הבחירות כי ההצבעה עוברת כתיקונה, הסביר אסא כי הדברים הוצאו מהקשרם. "הוא התייחס באופן מיוחד רק לעניין ההתנהלות של הקלפיות - האם יש הפרות, אלימות או בעיה פיזית. לא הייתה התייחסות במהלך יום הבחירות לנושא של שוחד בחירות, את זה אנחנו מגלים רק יומיים אחרי. לכן, הייתי מפריד את האמירה של ראש השב"כ מהעניין של חקירת השוחד".
אסא התייחס גם לדיווחים על מתיחות חריפה בין ראש השב"כ ליועץ המשפטי של הארגון סביב הטיפול בפרשה. "זה נראה רע שיש חילוקי דעות בתוך השב"כ וכל הכביסה הזאת יוצאת החוצה", אמר בדאגה. "אנחנו מדברים על מערכת היררכית. כל אחד מעלה את הדברים ומציג אותם בדיונים, אך בסופו של דבר מתקבלת החלטה לבצע. כולם צריכים להתיישר בסופו של דבר עם ההחלטה של ראש השירות".