"לדעתי רוב הסיכויים שזה יקרה, למרות שעד עכשיו הוא רק אמר את זה, זה לא יצא באופן פורמלי, אבל אני מעריך שרוב הסיכויים שזה יקרה - יכול להיות שהוא יסחוב עוד שנה", העריך עמינח.
לדבריו, הדיון על הפסקת הסיוע האמריקאי אינו צריך להתמקד בשאלה אם ישראל מסוגלת להתנהל בלעדיו, אלא בהיקף המשאבים שתיאלץ להקצות במקומו. "אני לא חושב שגמילה היא עניין משמעותי, אנחנו לא מדינה שלא יכולה לקבל הלוואה", הסביר.
"המצב הוא לא בעיית נזילות, אלא שפשוט הסכום הזה עצום. 12 מיליארד ש"ח בשנה הם כמו להקים בכל שנה שלושה בתי חולים, כל משפחה בישראל, יש לה פחות 430 שקלים בחודש. אם אתה עשיר - תשלם עוד מס; אם אתה עני - תקבל פחות שירותים. זה המון".
"עכשיו זה יהיה איום ונורא": האזהרה לגבי הסיוע האמריקאי
עמינח התייחס גם להתאמות שיידרשו מצה"ל אם הסיוע הביטחוני ייפסק, והסביר כי הצורך לשמור על מוכנות מבצעית מגביל את האפשרות לצמצם הוצאות. "הצבא יצטרך להתייעל והוא יתייעל", אמר. "אבל כשאתה נלחם, בין התייעלות לבין מוכנות וכשירות המחוג זז יותר לכיוון של מוכנות וכשירות".
בהמשך הצביע על התלות של ישראל באספקת ציוד וחימוש מארצות הברית, והעלה ספקות בנוגע לאפשרות להסתמך על אספקה דומה גם בעתיד.
"אנחנו זוכרים שכמות חימושי האוויר שצרכנו הייתה פי שבע ממה שהיה לנו במחסנים ערב המלחמה, ולא היה מישהו אחר שיכול לספק לנו את זה. האם בפעם הבאה זה מה שיקרה? אני לא בטוח", התריע.
לדבריו, המשמעות עשויה להיות הגדלת המלאים הצבאיים והרחבת יכולות הייצור המקומיות. "זה אומר שהצבא יצטרך להחזיק מלאים יותר גדולים, גם חלקי חילוף. נצטרך להיות יותר ויותר אוטרקיים בתחום הביטחוני - נצטרך לייצר יותר ויותר בעצמנו".