התחזית נשענת על תוצאות הבחירות ועל חוסר הבהירות בנוגע להקמת ממשלה ולגיבוש תקציב. אלה צפויים להותיר את אי הוודאות גבוהה ואת השווקים תנודתיים בטווח הקצר. בסקירה לא ניתנות הסתברויות מספריות לתרחישים הפוליטיים השונים, אך ההערכה היא שהאפשרות לבחירות חוזרות סבירה יותר מהחלופות.
בלב הניתוח עומד האתגר התקציבי של ישראל. גידול של 300 מיליארד שקל בתקציב הביטחון על פני עשר שנים מחייב התאמות משמעותיות, הן בצד המסים והן בצד ההוצאות. צעדים כאלה יהיו קשים ליישום גם עבור ממשלה חדשה, ולכן ההערכה היא שהגירעון המבני יהיה גבוה יותר בשנים הבאות.
הגירעון המבני משקף את הפער המתמשך בין הכנסות המדינה להוצאותיה, מעבר להשפעות זמניות. לפי הניתוח, הגירעון הנוכחי נמוך ממנו, בין היתר בזכות הכנסות חריגות מעסקת WIZ והגידול בהכנסות של חיילי המילואים. המשמעות היא שנתון הגירעון השוטף אינו מציג בהכרח את מלוא ההתאמות שיידרשו בהמשך.
על הרקע הזה, בפסגות מעריכים כי בנק ישראל ימתין עד שייווצר אופק ברור לתקציב שיאפשר ירידה ביחס החוב לתוצר לאורך זמן. עבור לווים בריבית משתנה, המשמעות היא שההקלה בעלויות המימון תידחה לפרק זמן לא ידוע.
התרעות פיקוד העורף