בטהראן ערכו אתמול את המצעד הצבאי לציון ניצחונם של אנשי המהפכה, שהשתלטו על בניין השגרירות האמריקאית לפני 47 שנים. אירוע שנמשך כ-444 יום וגרם להשפלתה של ארה"ב ולהסכם כניעה של אמריקה הגדולה מול האיראנים. אתמול חגגו האיראנים פי כמה וכמה. תוצאות התבוסה בבחירות האמצע בארה"ב תורגמו באיראן לניצחון מובהק שלהם על הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שלא הצליח, לאחר שני סבבי לחימה, להשיג תמונת ניצחון.
מלחמה או תבוסה?
השאלה כרגע היא לאן הולך דונלד טראמפ. האם הוא עומד להתקרבן בבית הלבן, או שינצל את החודשיים שנותרו עד להשבעת חברי שני בתי הקונגרס כדי לצאת למבצע דרמטי מול איראן? נכון לעכשיו, ארה"ב מראה סימנים כי פניה למלחמה. נושאת מטוסים שלישית עושה את דרכה למרחב המפרץ הערבי. גם מטוסי הריגול המריאו מטקסס בדרכם לאזור, ועל כך יש להוסיף את מטוסי המטען ומטוסי התדלוק שנשלחו לאזור בימים האחרונים.
הנחת העבודה היא כי מהלך צבאי של ארה"ב מול איראן עשוי להבשיל בתוך זמן קצר, עניין של יממות בודדות. בצה"ל חוששים ממיסקלקולציה, כלומר מטעות בחישוב שעלולה להוביל להסלמה.
נכון לעכשיו, המפתחות נמצאים בידיו של דונלד טראמפ. הלחץ עליו גדול, וגם בתוך הבית הלבן יש מי שמתנגד למדיניות ההתקפית. כעת, אחרי הכישלון הגדול, הסכינים, ואולי אפילו החרבות, צפויות להישלף בתוך המפלגה הרפובליקנית בארה"ב.
השאלה היא מה עובר בראשו של דונלד טראמפ, וכיצד הוא רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה: כ"לוזר" שאפילו פרס נובל לשלום לא קיבל, שהפסיד פעמיים לאיראן, איבד את כוחו בשני בתי הקונגרס והפך לברווז צולע בשנתיים האחרונות לכהונתו? או שמא בכוונתו לפעול, דווקא משום שהוא האיש שהכי שונא "לוזרים"?
התרעות פיקוד העורף