נגל הסביר כי לאחר ביטול ההסכם האחרון לפני כארבעה חודשים, טראמפ פנה להחרפת הלחץ הכלכלי על איראן, בין היתר באמצעות צעדים הנוגעים למצר הורמוז. לדבריו, אף שהלחץ האמריקאי נותן את אותותיו, בפני המשטר האיראני עומדות כעת שלוש אפשרויות מרכזיות.
האפשרות הראשונה היא כניסה למשא ומתן עם ארצות הברית, מהלך שאותו כינה נגל "לבלוע את גלולת הרעל". לדבריו, מדובר בתרחיש הגרוע ביותר מבחינתו. האפשרות השנייה היא פתיחה במלחמה, מתוך הבנה שהמשך הלחץ הכלכלי עלול להוביל להתקוממות פנימית נגד המשטר.
"האיראנים מבינים שטראמפ יטיל עליהם לחץ כלכלי כבד, הם לא יחזיקו מעמד והעם יצא לרחובות. לכן הם יפרצו במלחמה, ואז הם יפגעו באינטרסים במפרץ, בכלכלה העולמית ובאינטרנט", העריך.
האפשרות השלישית, לדבריו, היא שאיראן תנסה למשוך זמן עד לבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2028. "האיראנים יחכו עד לנובמבר 2028. הם יאמרו: 'אנחנו יודעים לאכול לחם צר ומים לחץ ונחזיק מעמד'".
נגל העריך כי קיים סיכוי של 10% בלבד שאיראן תבחר במשא ומתן, לעומת 60% שתפתח במלחמה ו-30% שתמשיך במדיניות הנוכחית בניסיון להמתין לשינוי פוליטי בארצות הברית.
בהמשך התייחס נגל גם לאפשרות של מעורבות ישראלית בעימות. לדבריו, ישראל אינה נכללת בשלב זה בתוכנית הפעולה האמריקאית, אך קיימים שני תרחישים שעשויים להביא להצטרפותה למערכה.
"ישראל לא בתוכנית של ארצות הברית. מצד שני, אם יקרו שני דברים ישראל תשתתף: אם ארצות הברית תבקש ממנה, או שאם איראן תעשה טעות ותתקוף את ישראל", אמר.
התרעות פיקוד העורף