החלטת יהדות התורה, על שבעת המנדטים שלה, להימנע מהמלצה על מועמד כלשהו אינה מבשרת בהכרח על מעבר מחנה. הסיעה החרדית, שהייתה במשך שנים חלק יציב מגוש נתניהו, נמנעה הפעם מלהמליץ עליו. נתניהו כבר אינו יכול להציג את הגוש הישן כמחנה מגובש. מבחינת איזנקוט, זו הזדמנות לפרוץ את החלוקה המוכרת בין המחנות. אלא ש-67 המלצות אינן 67 קולות בעד ממשלה: 19 מהממליצים הם חברי הכנסת של המפלגות הערביות, ולגוש השינוי הציוני 48 מנדטים בלבד. עכשיו איזנקוט צריך למצוא את הקולות להקמת ממשלה. ולא רק המחסור במנדטים מקשה עליו. גם בקרב מי שהמליצו עליו יש מי שיכולים להרוויח פוליטית אם ייכשל.
48 מול 46
כאן גם היתרון של בנט וליברמן בהמלצה שנתנו לאיזנקוט בלי להציב תנאים מוקדמים לעצם ההמלצה. אם יצליח להקים ממשלה, הם צפויים להיות שותפים בכירים בה. אם ייכשל, יוכלו לטעון שנתנו לו הזדמנות מלאה, ולכן אין להטיל עליהם את האחריות לכישלון. כישלונו עשוי לחזק את מעמדם כמועמדים להוביל ניסיון נוסף להרכבת ממשלה, אף שהמנדט לא יעבור אוטומטית לאיש מהם. הם יכולים להניח לאיזנקוט להתמודד ראשון עם הסתירות בתוך הגוש, בלי להיכנס כבר עכשיו למאבק על המנדט. אלא שההמתנה הזאת לא תוכל להימשך בלי סוף. בשלב מסוים גם הם יצטרכו להחליט על אילו התחייבויות הם מוכנים להתפשר כדי להחליף את נתניהו. ליברמן כבר הבהיר כי הוא מוכן לפשרות גם בסוגיית הגיוס, אך טרם ברור עד כמה יהיה מוכן להתגמש. אם יפסלו כל מתווה שיציע איזנקוט, יתקשו להסביר לבוחריהם מדוע תמכו במועמדותו מלכתחילה. ואם יסכימו לפשרות שיסתרו את התחייבויותיהם, הם עלולים לאבד את אמונם של אותם בוחרים.
התרעות פיקוד העורף