לפי הצעת החוק, מפלגה המקיימת פריימריז בקרב כל חבריה תקבל מענק של 100 אלף שקל עבור כל ח"כ אם רשומים בה עד 50 אלף חברים 200, אלף שקל עבור כל ח"כ אם רשומים בה בין 50 ל-100 אלף חברים ו-300 אלף שקל לכל ח"כ אם רשומים בה למעלה מ-100 אלף חברים. מפלגות כמו מרצ, המקיימות הליכים חלקיים יקבלו 20 אחוזים משיעור המימון לפי נוסחה זו.
כותבי חוות הדעת, פרופ' גדעון רהט וד"ר עופר קניג, מסבירים כי תיקון זה מופיע בהמלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה לאורך השנים והוא מאזן בין חוקים הקיימים בחלק מהמדינות הדמוקרטיות כמו פינלנד, גרמניה וניו זילנד, המחייבים קיום של הליכים דמוקרטיים פנימיים בכל מפלגה, לבין המצב בישראל בו רק חלק מהמפלגות מקיימות הליכים אלו. נכון להיום, רק ארבע מפלגות (הליכוד, הבית היהודי, מפלגת העבודה ומרצ) מקיימות מנגנון דמוקרטי פנימי, דבר שבו רואים החוקרים טעם לפגם.
לפיכך, מסבירים הכותבים כי המצב בישראל מביא למערכת סטנדרטים כפולה הפוגעת באופן אירוני דווקא בארבע המפלגות המקיימות דמוקרטיה פנימית, הנושאות בעול כספי כבד כדי לממן את המנגנונים וההליכים הנדרשים ואף סובלות מדימוי שלילי: "מצב זה, בו 75 אחוזים מחוק המפלגות המסדיר את פעילות המפלגות בישראל מתייחס רק לחובות על המפלגות הדמוקרטיות ומנגנוני בקרה עליהן, אך אינו עוסק בחיזוק הדמוקרטיה הפנימית, הוא מצב לא סביר", כותבים רהט וקניג.
החוקרים טוענים עוד כי "חוק זה הינו פיצוי הולם על הוצאות המוטלות על המפלגות כתוצאה ממימושם של ערכים דמוקרטים שעל ישראל לעודד ולקדם, כל זאת תוך אי פגיעה בסדרי עולם של מפלגות שלשיטתן מנגנון הבחירה הדמוקרטי הפנימי מתנגש בערכים אחרים כמו סמכותם של רבנים".
עם זאת, מדגישים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי לצד ההכרה העקרונית שמעניקה המדינה על ידי התמיכה הכספית לדמוקרטיה הפנימית במפלגות, יש לפעול גם להחלשת תופעות שליליות אחרות הנוצרות כתוצאה משיטת הפריימריז על ידי חיזוק כוחם ויכולתם של יותר אזרחים להשתתף בהליכים הפנימיים והגדלת הפיקוח עליהם כפי שמופיע בהמלצות המכון.
התרעות פיקוד העורף