על פי ההסכם המתגבש, שיהיה בתוקף לתקופה של עשר שנים, הסכום שתעניק וושינגטון לישראל יגדל לכ-4 מיליארד דולר בשנה - תוספת משמעותית ל-3.1 מיליארד שישראל מקבלת במסגרת ההסכם הנוכחי, שיסתיים ב-2018.
ביקורו של נגל עשוי לרמוז שנתניהו הבין שהוא לא יצליח להשיג הסכם טוב יותר אם יחכה נשיא הבא. בישראל טענו כי בעקבות הסכם הגרעין עם איראן יהיה צורך להשקיע יותר בביטחון, ועל פי דיווחים, ראש הממשלה ביקש 5 מיליארד דולר בשנה.
מכשול אחד שעוד בפני חתימת ההסכם, הוא היכן יהיה ניתן להוציא את הכסף. ממשל אובמה מתעקש לבטל את הסעיף המאפשר לישראל להשתמש בכרבע מהסכום על מחקר ביטחוני משלה. בגלל שהתעשיות הביטחונית הישראליות משגשגות, בארצות הברית מעוניינים שיותר כסף ילך לרכישות מחברות אמריקאיות.
המשמעות של צעד כזה היא הפסד של מאות מיליוני דולרים לתעשיות הביטחוניות הישראליות, ומוחים חוששים כי הדבר יקשה על ישראל לשמור על היתרון הטכנולוגי באזור. "זאת תהיה מכת מוות", אמר ראובן בר שלום, לשעבר ראש מחלקת אמריקה באגף התכנון בצה"ל.
סעיף נוסף שמרגיז את הישראלים, על פי הדיווח בוושינגטון פוסט, הוא שהבית הלבן מתנגד לכך שישראל תבקש כסף נוסף מהקונגרס. כיום ישראל מקבלת מהקונגרס מימון למערכת ההגנה מפני טילים.
עוד הובהר על ידי לשכת ראש הממשלה כי עבור שנת הכספים 2017, שאינה נכללת המזכר ההבנות החדש, נשארת ישראל מחויבת לרמת הסיוע על פי ההיקף המצוין במזכר ההבנות הנוכחי, העומד על 3.1 מיליארד דולר, ואינה מבקשת מימון נוסף. בתוך כך תא"ל (במיל.) יעקב נגל, ממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי, ייצא לוושינגטון מחר במטרה להגיע בהקדם האפשרי לחתימה על מזכר הבנות חדש.
התרעות פיקוד העורף