לדברי הרצוג לא תהיה בשורה בתחום הדיור, הבריאות או יוקר המחיה: "הזוגות המשלמים משכנתא חונקת ייחנקו יותר, שוכרי הדירות ישלמו יותר, החולים המחכים חודשים לניתוח יחכו יותר ומערכת החינוך תמשיך להפיק קמפיינים ולהתבוסס בתוצאות נמוכות. הובטח לעם ישראל על ידי הממשלה כי התקציב הנוכחי יהיה תקציב הבשורה החברתי ובמקומו קיבלנו תקציב מיושן וארכאי הממשיך את מורשת תקציבי נתניהו".
יחימוביץ' הוסיפה כי "לגופו, מדובר באכזבה לציבור. על רוב הסעיפים יכול היה נתניהו להיות חתום במו ידיו, וזו אינה מחמאה לשר האוצר כחלון. הפחתת מסים נטולת משמעות וחלוקת שלל זמנית תקוזז מיד בקיצוץ רוחבי מכאיב בבסיס התקציב, ושוב יפגעו אנושות שירותי הבסיס שלהם זכאים אזרחי ישראל בדין. העניים יהיו עניים יותר, ומעמד הביניים יכרע תחת הנטל".
מפלגת 'יש עתיד' כינתה את התקציב "רע לאזרחי ישראל" והוסיפה כי "הוא גם חושף את השחיתות השלטונית שמאחורי התקציב הזה. זו ממשלה שלוקחת את הכסף של האזרחים, ומחלקת אותו קודם כל בינה לבין עצמה באמצעות הסכמים קואליציוניים בזבזניים ובכך שוב מובילה את המדינה לבור תקציבי שמי שיישלם עליו בשנים הבאות הם הילדים שלנו".
בביקורת על סדרי העדיפויות של הממשלה הוסיפו ביש עתיד כי "הממשלה הגדילה את הקיצוץ הרוחבי שיפגע באופן ישיר, בעיקר, באזרחים החלשים של מדינת ישראל. זה לא תקציב של מנהיגות. זה תקציב של חוסר אחריות לאומי".
פרי ביטל את הטענות כי מדובר בתקציב שמהווה בשורה לצמיחה במדינה והוסיף כי "התקציב בעיקר מספק ססמאות וכותרות אך נטול בפתרונות וצעדים אמיתיים אשר יטיבו עם האזרחים. יצרו פה ממשלה והסכמים ללא כיסוי, ממשלה שתביא לתקציב שגזר דינו הוא פשיטת רגל ותפיל את ההתמודדות עם מחדליה לממשלה הבאה. מדובר בתקציב דו-שנתי שמגדיל באופן מהותי את הגרעון למרות שאין בו שום בשורה או חזון".
מנגד, נתניהו וכחלון הביעו את סיפוקם ממתווה התקציב. ראש הממשלה אמר כי "זהו תקציב חשוב, תקציב שיש בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו". נתניהו הודה לשרים שהביעו את תמיכתם פה אחד והוסיף: "אתם יכולים להבין אחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל".
השר כחלון שיבח את התקציב ואמר כי "יש לנו כלכלה חזקה ומתפתחת. בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת".
מוקדם יותר הבוקר, בתום דיון מרתוני, אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנים 2018-2017. הממשלה שהחלה בלילה את הדיונים בנושא התקציב הדו שנתי, אישרה את המתווה פה אחד. מחד ניתנו תוספות תקציביות למספר משרדים ומנגד העמיקו את הקיצוץ הרוחבי לכל המשרדים. במהלך הישיבה הושגה הסכמה לגבי סוגיית המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה, אך היתה מחלוקת על הרפורמה בשוק התקשורת.
במהלך אחת מההפסקות בישיבת הממשלה התקיים דיון של הקבינט הביטחוני לאישור הפרק הביטחוני בחוק ההסדרים. במסגרת אישור התקציב הוחלט עוד כי סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקלים ומשרד החינוך יקבל תוספת לבניית 17 אלף כיתות לימוד. עוד הוחלט על רפורמות בתחום התקשורת עם הגדלת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, במטרה להפחית את המחירים לצרכן.
במקביל, משרדי החינוך והאוצר סיכמו להקצות למערכת החינוך תוספת תקציבית בהיקף של כ-4.7 מיליארד שקלים. לאחר מכן צייץ שר החינוך, נפתלי בנט, בטוויטר וכתב כי מדובר במספר שיא: "מנענו פיטורי המורים. הבאנו אנגלית, מתמטיקה, חינוך מיוחד, עוד הקטנת הכיתות, יישום ביטון".
תוספת הועברה גם למשרד העלייה והקליטה. הוחלט כי בשנתיים הקרובות יקבל המשרד כל שנה תוספת על סך 250 מיליון שקל להפעלת פתרונות בנייה לקשישים עולים - מדובר בכ-2,000 פתרונות דיור סך הכל. עוד הוחלט כי תקציב המשרד יגדל בכ-90 מיליון שקל בכל שנה.
התרעות פיקוד העורף