"לאחר מכן ידבר הנשיא על הנושאים שטרם סוכמו. הוא ינאם על החזון האמריקאי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ויחזור על הפרמטרים של קלינטון מ־2001. הוא יגיד לנתניהו ולעבאס 'אתם יכולים לבוא בטענות, אבל אתם אלה שלא זזתם'".
לדברי פנקס, "תרחיש נוסף הוא שהאמריקאים יעודדו בשקט את הצרפתים להגיש הצעת החלטה בשמם למועצת הביטחון. ארה"ב תגיד שהיא מתנגדת אומנם להסכם שהוא לא במו"מ, אך לא תטיל וטו. בהצעה יפרטו הצרפתים נושאים כמו המדינה הפלסטינית, תיקוני גבול וכו'. אומנם זו תהיה הצעה עקרונית, אבל זו תהיה נקודת התייחסות מאותה נקודת זמן, ובכל פעם שידברו על פתרון הסכסוך יתייחסו להצעה הזו.
"האפשרות השלישית היא שבניגוד לכל התרחישים, אובמה לא מעוניין להתעסק בנושא הזה יותר. הוא יישא נאום על מדיניות החוץ שלו, יזכיר את הסכסוך בשתי פסקאות, וזהו".
"בוודאי שבתרחיש השלישי. אם אני אובמה, לא הייתי רוצה לעסוק בזה. אובמה יוצא עם חיוך מכהונתו, למה הוא צריך להעכיר את האווירה עם הסכסוך הזה? שהנשיאה הבאה תתעסק בזה".
"אם זה היה כל כך חשוב לנתניהו, הוא היה מרים טלפון לנשיא ארה"ב ומדבר איתו, אבל במקרה שלנו אין ערוץ תקשורת לבית הלבן - וכאן טמונה הבעיה. נתניהו רוצה במצב הזה כדי להראות שכל העולם נגדו. במצב עניינים אחר הוא היה יכול להרים טלפון לאובמה".
דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, טוען: "החלטה של האו"ם – או כל התערבות בינלאומית אחרת – המבטיחה לפלסטינים מה הם ישיגו מבלי להידרש למשא ומתן אמיתי, ותוצאותיה קבועות מראש, רק תרחיק אותנו מהשלום. כפי שאמר בעצמו הנשיא אובמה, 'השלום לא יגיע על ידי הצהרות והחלטות באו"ם'".
לדברי דנון, "יוזמה כזו עלולה להיות מסוכנת ולהוביל להתפרצות של גל אלימות כאשר הציפיות הפלסטיניות לא יוגשמו במלואן – כפי שכבר חווינו בעבר. לחץ בינלאומי על ישראל לא יוביל לשלום. כאשר מנהיג ערבי אמיץ, כמו אנואר סאדאת או המלך חוסיין, מקבל את ידנו המושטת לשלום, אנו לא מהססים וצועדים קדימה".
השגריר בדימוס גדעון מאיר, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד החוץ וראש המערך לדיפלומטיה ציבורית, דווקא חושב שמי שעומדת מאחורי מהלך כזה היא הילרי קלינטון: "למרות מערכת היחסים העכורה בין נתניהו לאובמה, לדעתי מנהיגים לא פועלים על סמך נקמות אישיות. אובמה רוצה לעשות בשביל קלינטון צעד שהיא לא יכולה לעשות מול נתניהו, וכך הוא יקל עליה במהלכים אחר כך. יש בין אובמה לקלינטון תיאום מלא. היא מחויבת אליו והוא אליה. בהנחה שקלינטון זוכה, יש סבירות למהלך כזה".
לדבריו, "זה לא מהלך אנטי ישראלי, כמו שמנסים להציג את זה, אלא רצון של העולם לראות שתי מדינות לשני עמים כאן". משיחות עם גורמים אמריקאים בניסיון להבין מה בדיוק מתכננים עבור ישראל לסוף כהונתו של אובמה, אפשר להבין כי ייתכן שבישראל מפריזים בחומרת ההחלטה, וכי אפילו הנשיא אובמה טרם הכריע בסוגיה.
למרות זאת, בלשכת ראש הממשלה מודאגים מכוונותיו של אובמה, אבל נמנעים מלהיכנס לעימות פומבי בנושא. בלשכה לא רוצים להיראות כפויי טובה לאחר הסיוע הביטחוני חסר התקדים שקיבלה ישראל מארה"ב, אולם מבינים כי לא תהיה ברירה אלא לתכנן את קמפיין הנגד לצעד שכזה, אם יגיע. כרגע, בישראל מקווים לשבת בשקט ולחכות לנשיאה או לנשיא הבא של ארה"ב.
התרעות פיקוד העורף