אישור תקציב 2019 ערב חג הפסח נחשב לאירוע הכלכלי המשמעותי האחרון. מאז לא נרשם איזה מגה־אירוע למעט דוחות שוטפים של קרן המטבע, הודעות דירוג האשראי של כלכלת ישראל ומתיחות מול בנק ישראל. את מקומה של הכלכלה תופסים בשבועיים האחרונים האירועים הביטחוניים (הגרעין האיראני) והפוליטיים (פסקת ההתגברות). זאת גולת הכותרת המעניקה לכחלון את האפשרות להיות לא רק חברתי, אלא גם את ההזדמנות למצב את עצמו מחדש כנץ פוליטי לצד היותו המבוגר האחראי.
"אין ספק שיש ממני ציפיות שהן מעבר ליכולתו של אדם אחד", אומר כחלון בראיון בלעדי ל"מעריב־סופהשבוע". "אם לשפוט באובייקטיביות, מדובר בנושאים השייכים לממשלה כולה ולא רק לי. כל מי שחש מצוקה בעניין מעמד בית המשפט העליון, תאגיד השידור, זכויות הפרט או בכל נושא, מגיע אלי. זה אומנם מחמיא לי, אבל כשר אוצר מצאתי את עצמי נאלץ לטפל בעניינים שנובעים מהחלטות עבר, ולמרות זאת החלטתי להיכנס לעניינים ולפתור אותם. זה לא מלחיץ אותי, כי כל בוקר אני קם ורוצה לעשות את הכי טוב".
בשבוע הבא ימלאו שלוש שנים לכהונתו כשר האוצר. במצב הפוליטי הנפיץ ספק אם תהיה לו שנה נוספת למקצה שיפורים. מדובר בשלוש שנות כהונה כלכליות מוצלחות. המשק בצמיחה, היצוא מתאושש, הגירעון התקציבי בירידה, חובות המדינה ביחס לתוצר מצטמצמים, האבטלה אפסית, הצריכה הפרטית גדלה, ויתרות המטבע בשיא. את זה קובעות חברות הדירוג הבינלאומיות, קרן המטבע הבינלאומית וגם בנק ישראל.
מיעוט ההשקעה בתשתיות ומצב התחבורה נחשבים לבעיות העיקריות של המשק. למרות הטענות על ממדי העוני והפערים, נמשכת מגמת החלחול של הצמיחה לשכבות החלשות. אי־השוויון מצטמצם, ונרשמת גם ירידה בשיעור העוני.
המגמות הללו ניכרות גם בתקציב 2019 שאושר לפני חודשיים וכולל רפורמות שיסייעו בהפחתת יוקר המחיה: הקלות על יבוא אישי ומוצרי תקשורת, רפורמת התמרוקים, הרפורמה לניוד חשבונות בין בנקים, הרפורמה במכון התקנים, הפעלת תוכנית הסיעוד הלאומית, צמצום השימוש במזומן והמלחמה בהון השחור.
התרעות פיקוד העורף