דיון סוער בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, בראשותו של ח"כ אמיר אוחנה הדנה היום (חמישי) במאות הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק השנויה במחלוקת. במהלך הדיון אמרה חברת הכנסת יעל גרמן כי "כשעמדנו מול מיידאנק בפולין לא יכולנו שלא לחשוב על הפולנים ששתקו מול העוול. הלקח שלנו כיהודים הוא לא לשתוק מול העוול". חבר הכנסת אבי דיכטר אמר כי "ההשוואה שלך מזעזעת". ח"כ מיקי זוהר הוסיף ש"דבריה החמורים של ח"כ גרמן מייצגים את הזיוף השמאלני בהתגלמותו. בעיניה שמירה על הלאום היהודי היא עוול, ומדינה ששומרת על הציביון שלה ועל היותה בית לעם היהודי היא טעות. עם ערכים מעוותים שכאלה, ספק אם הייתה קמה המדינה".
בין ההסתייגויות, אחת שהוגשה על ידי ח"כ בני בגין (ליכוד), המבקש למחוק כליל את סעיף 7ב הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס מבקשת גם היא למחוק כליל את הסעיף. היא הסבירה: "סעיף זה בחוק הלאום מתיר ומעודד אפליה, פילוג ופירוד בין הקבוצות השונות בקרב היהודים והישראלים בכלל".
ח"כ בגין ביקש להכניס לנוסח החוק את ערך "השיוויון" הנעדר מהנוסח הקיים ולקבוע כי "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתת על יסודות הח רות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה". עוד מבקש ח"כ בגין לקבוע כי "ערבית היא שפה רשמית שנייה במדינת ישראל".
בתוך כך, סיעת הבית היהודי הגישה אמש מסמך הסתייגויות לוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום, באמצעות ח״כ בצלאל סמוטריץ. לתיקון הנוסח היו שותפים שרת המשפטים איילת שקד וכן ח״כ ניסן סלומיאנסקי המכהן כיו״ר משותף בוועדה. במקביל, בנט פעל מול שאר ראשי מפלגות הקואליציה במטרה לגבש הסכמה משותפת על נוסח התיקון, כאשר בינתיים לא נרשמה התנגדות מצדם.
לדברי בכירים בבית היהודי, הנוסח החדש מבטא ממלכתיות לצד העמקת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ומקדם את ערכי הציונות הקלאסיים והמקובלים ביותר. בסביבת בנט אמרו אמש "הנוסח שלנו מדבר על יכולתה של המדינה להעניק תמריצים חיוביים להעמקת ההתיישבות היהודית במקומות בהם קיים אינטרס לאומי. במקביל, אנחנו מחזירים את המוסדות הלאומיים של העם היהודי לעשות את מה שנועדו לעשות ופעילותם תשוב להיות כפי שהייתה לפני מאה שנים. זו מיטב הציונות".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הגיש הסתייגות שבה הוא מבקש להכניס לחוק את נושא המשפט העברי. ההתסייגות שלו קובעת כי "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". כמו כן הוא מציע כי בחוק יכתב ש"עקרונות היסוד של מסורת ישראל הם חלק מהמורשת המשפטית, התרבותית והלאומית של מדינת ישראל".
הסתייגות אחרת של המחנה הציוני אומרת כי "מטרת חוק יסוד זה הינה לרצות את האלקטורט בימין לפני הבחירות. מטרתו האמיתית של חוק יסוד זה לרמוס את ערכי מגילת העצמאות ולחסל את הדמוקרטיה במדינת ישראל" וכן "מטרתו של חוק יסוד זה היא להסיט ולהסית את השיח הציבורי מחקירוות נתניהו, לפגוע במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ולחסל את הפרויקט הציוני".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) מציע לשנות את שם החוק ל"חוק ההפרדה-האפרטהייד" ולחילופין "חוק ההפרדה הגזעית והעליונות היהודית". גם סיעת יש עתיד הגיש שורה של הסתיגויות בהן היא מבקשת בין השאר לקבוע כי שם החוק יהיה "חוק יסוד: ביטול עקרונות מגילת העצמאות" וכי "חוק זה נחקק במטרה להביא לפילוג ולשיסוע בחברה הישראלית במקום להוות מסמך מ אחד ומאחה" וכי "מטרת החוק לשמש מנוף בידי הכוחות העוינים לישראל לטעון נגד הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית בהיות קובעת שיהודיות המדינה כרוכה בצמצום אופייה הדמוקרטי".
בתוך כך יו"ר ועדת חוק יסוד הלאום, ח"כ אמיר אוחנה, נענה לפנייתו של יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ויאפשר היום למנכ"ל הסוכנות היהודית, ג'וש שוורץ, לשאת דברים בשם יהדות העולם בשלל החשש שהצעת החוק תפגע בקשרים בין מדינת ישראל לתפוצות. "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי כולו ואכן חשוב לשמוע גם את קולה של היהדות העולמית", אמר ח"כ אוחנה.
בחוות דעת משפטית שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, המצורפת לפנייה, מציינים החוקרים, כי מדובר בהצעה שתפר את האיזון בין הערך היהודי לדמוקרטי. אין מדובר בחוק שיאזן מבחינה חוקתית את הנכתב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא בנוסח שינסה להתגבר עליו.
עוד מציינים החוקרים בחוות הדעת, כי ההצעה תפגע קשות באוכלוסייה הערבית, ומתעלמת מ-20% מאזרחי המדינה. בהיבט הפרקטי, ההצעה פוגעת במעמד השפה הערבית ומעגנת הפרדת אוכלוסייה ביישובים כמעשה חוקי. העברת הצעת החוק כפי שהיא, תהפוך את ישראל לדמוקרטיה המערבית היחידה שבה מעוגן הלאום, מבלי לעגן לצידו את ערך השוויון וזכויות המיעוטים.
לבסוף מציינים החוקרים, כי החוק אף פוגע במעמד יהדות התפוצות. בעוד שנוסח החוק המקורי, מעגן את הצורך לשמור על הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי בכל מקום, נוסח החוק הנוכחי גורס כי המדינה תפעל רק בתפוצות לשימור זיקה זו. כלומר- אין חובה לטפח ולשמר את הזיקה בין בני העם היהודי בתפוצות ובארץ, בתוך מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף