ביום שישי הוזעקו רשות הטבע והגנים ומשמר הגבול לזירת העבירה בה התגלו 8 נשרים שמתו מהרעלה. החקירה שנפתחה הובילה אמש למעצרו של חשוד, תושב טובא זנגרייה בשנות ה- 40 לחייו.
בתוך כך, כבר מקודמות הצעות חוק שנועדו להתמודד עם השימוש ברעלים כדי להגן על בעלי חיים. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), הידועה כתומכת בזכויות בעלי החיים, תגיש היום את הצעת "חוק הנשרים" שנועדה להגן על חיות הבר המוגנות בכלל ועל הנשרים בפרט מפני תופעות דומות. לדברי ח"כ חיימוביץ', "הנשרים וחיות הבר הן נכס טבע ישראלי משמעותי". הצעת החוק מבקשת לאסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר מוגנת, משום שהרעלות בשטחים פתוחים הן הגורם העיקרי לפגיעה באוכלוסיית חיות הבר.
ההרעלות פוגעות לא רק בבעל החיים שאכל במישרין מהרעל, אלא מביאות ל"הרעלות שרשרת" של בעלי חיים אשר אכלו מהפגר המורעל. תופעה קשה זו גורמת לדילול אוכלוסיות רבות של חיות בר, ולהכחדה של בעלי חיים נדירים ובכלל זה עופות דורסים שהיו בארץ, כמו הפרס והעזנייה ולדלדול אוכלוסיית הנשרים בצפון, עד כדי סכנה להכחדתם.
התיקון שמציעה חיימוביץ' הוא סעיף אחד מתוך מהצעת החוק הממשלתית כוללת בנושא והוא מבקש להפוך את נטל ההוכחה. כלומר אדם שבשטחו ימצא פגר של חיה מורעלת יחשב כמי שאשם בהרעלתה אלא אם כן הוא מוכיח אחרת. זאת בניגוד למצב היום שבו פקחי רשות הטבע והגנים הם שצריכים להוכיח שאותו אדם הוא שהרעיל. "הסיפור של מי הרעיל את הפגר הוא חשוב כי הרעלה של פרה למשל וזריקת הפגר בשטח פתוח יוצרת תופעה של הרעלות משנה של חיות בר שבאות לנקר ולאכול מהבשר של הפרה המתה שהורעלה החקלאים עצמם עושים זאת במטרה להמית זאבים שפוגעים להם בבקר ומתרבים במהירות בעיקר ברמת הגולן ואזור הגליל", הסבירה.
על פי התיקון המוצע, אם נמצאו רעל או חומרי הדברה מפוזרים במקרקעין שבחזקתו של אדם, יראו את אותו אדם כמי שביצע בפועל את הפיזור או השימוש האמורים, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן.
התרעות פיקוד העורף