יתר תוצאות הסקר מפתיעות פחות. בקרב המפלגות החרדיות אחוזי התמיכה בהצטרפות לממשלת גנץ נמוכים ועומדים על 32% ממצביעי ש"ס ו-29% בלבד ממצביעי יהדות התורה. מנגד, 75% ממצביעי הרשימה המשותפת הביעו תמיכה בכניסת הרשימה לממשלה.
67% מקרב מצביעי ישראל ביתנו הביעו תמיכה בכניסת המפלגה לממשלה. אחוזי התמיכה בקרב מצביעי מפלגות השמאל היו גבוהים כצפוי: 92.5% ממצביעי העבודה-גשר ו-86% ממצביעי המחנה הדמוקרטי הביעו את תמיכתם. גם מצביעי כחול לבן נדגמו בסקר, אף על פי שכמובן לא ייתכן שגנץ ירכיב ממשלה ומפלגתו שלו לא תשב בה. 95.5% ממצביעי המפלגה הביעו תמיכה.
עוד עולה מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה כי רוב היהודים (60%) מעדיפים ממשלת אחדות, בקרב הערבים העדפה זו שלישית אחרי בחירות חוזרות או הקמת ממשלת מיעוט. ההבדלים במידת התמיכה בממשלת אחדות לפי מחנה פוליטי הם קטנים, ומדובר תמיד ברוב: 64.5% במרכז, 60% בימין ו-57% בשמאל. מעבר לכך, בעוד שבשמאל ובמרכז ההעדפה השנייה היא ממשלת מיעוט (20% ו- 16% בהתאמה) הרי שבימין ההעדפה השנייה היא בחירות חוזרות (20%).
בתוך כך, הציבור הישראלי חצוי בשאלה האם מפלגת כחול לבן תישאר מאוחדת אם בני גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה. 40% סבורים שהסיכויים לכך שתישאר מפלגה אחת גדולים, לעומת 40% הסבורים שתתפרק. נתון זה מעניין בעיקר לאור תוצאות סקר שנערך לאחר הבחירות באפריל 2019, בו הרוב (55%) העריכו שהמפלגה לא תשרוד. כלומר יש שיפור בהערכת תוחלת החיים של המפלגה החדשה.
בנושא יחסי ישראל-ארה"ב מתברר כי כמחצית מהציבור הישראלי (50.5%) סבור שביטחון ישראל אינו מהווה שיקול מרכזי של הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית, שעה שרק 35.5% מרגישים שנשיא ארצות הברית מחויב לביטחונה של ישראל כשיקול מדיני עיקרי. נתון זה מבטא ירידה לעומת סקר קודם (מאי 2017) אז רוב (54%) מהישראלים ציינו כי ביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי במדיניות החוץ של הנשיא טראמפ.
התרעות פיקוד העורף