לישראל ובחריין יחסים דיפלומטיים מלאים לאחר החתימה על הסכמי אברהם בספטמבר 2020, וזהו הביקור הגלוי הראשון של שר הביטחון במפרץ.
הוא הוסיף בהתייחסו לאיראן: ״איראן מחמשת מיליציות בטילים בליסטיים וברחפנים ששמים למטרה אזרחים וחותרת תחת הביטחון והשלום האזוריים והבינלאומיים, יש להכריח את איראן לציית לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אנו מברכים את ארה"ב על סיווג משמרות המהפכה כארגון טרור".
לחתימה על מזכר ההבנות הביטחוני יש חשיבות רבה, שכן הוא פותח את הדלת לחתימה על הסכמים דומים עם מדינות גדולות ומשפיעות יותר במפרץ. היחסים בין סעודיה ובחריין נחשבים קרובים מאוד כברית אסטרטגית, וסביר להניח שבריאד נתנו את ברכתם להסכם ההיסטורי עם ישראל.
החתימה על ההסכם תאפשר להעמיק את הקשרים הביטחוניים ושיתופי הפעולה. במסגרת ההסכם עצמו, שייחתם בבחריין, נקבעים למעשה תחומי שיתוף הפעולה ותוקם ועדת היגוי משותף בין המדינות, שתעסוק בהעמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים, בתחומי צבא מחקר ופיתוח מודיעין וסיב"ר.
בסביבת שר הביטחון רואים חשיבות בביקור במיסוד הקשרים הביטחוניים בין ישראל לממלכת בחריין, אבל מעבר לכך מעריכים כי ביקור מהסוג הזה יפתח בהמשך דלתות לחתימה על הסכמים ביטחוניים חשובים עם מדינות נוספות במפרץ.
ההסכם האסטרטגי עם בחריין עשוי להשפיע על היחסים עםסעודיה, שממתינה ומשקיפה בינתיים מהצד ועדיין לא הצטרפה להסכמי אברהם. גם אם לא ידובר על כך באופן פומבי, ישראל ובחריין חולקות אינטרסים משותפים בכל הנוגע לאיראן.
בבחריין הזעירה חיים 1.77 מיליון תושבים בלבד, מהם כ-50 אחוז מהגרים. רוב הבחריינים הם שיעים, ואיראן קידמה בעבר טרור שיעי במדינה וניסיונות לפגוע ביציבות השלטונית.
הפמלייה של גנץ המריאה לבחריין על סיפון מטוס עם סיפור היסטורי מרתק. מטוס "הראם" של חיל האוויר שימש בעבר כמטוס התובלה של נשיאי מצרים, ונשא את הזנב מצרים 01, "האייר פורס" המצרי.
ב-19 בנובמבר 1977 נחת המטוס בשדה התעופה לוד כשהוא מוביל את נשיא מצרים אנואר סאדאת בביקורו ההיסטורי בישראל - ביקור שהחל את תהליך השלום בין ישראל ומצרים.
בשנת 2005 עבר המטוס הסבה למטוס נוסעים של חברת התעופה אומגה אייר, וב-17 בפברואר 2011 הוכנס המטוס לשירות בחיל האוויר בטייסת 120, כשהוא נושא את מספר הזנב 295 וצבוע אפור.
התרעות פיקוד העורף