"המשטרה עם היד על ההדק"
"כאשר מדברים על שיימינג אז יש לזכור שגם אזרחים נעלבים. לצערנו כל סירוב הזדהות על אי חבישת מסכה זה מעצר. מפגש שוטר אזרח תמיד נגמר לא טוב. תמיד זה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אתם עושים שימוש שלא כדין בסעיף הזה. תמיד מפגש שוטר אזרח נגמר באי שמירת הזכויות של האזרחים. תמיד השוטר הוא בעליונות על האזרח. תגישו תביעות כנגד אזרחים פורעי חוק אבל לא בזילות שכזו בסעיף הזה", אמר.
"יש הבדל בין ביקורת וחופש ביטוי לבין ביזוי"
במשטרה מתנגדים להצעת החוק בגלל החשש שתפגע בציבור השוטרים והשוטרות. גורמים במשטרה אמרו כי "ההרתעה שנשחקה עם השנים תמות עם ביטול החוק שמאפשר העמדה לדין של עבריינים שפוגעים בשוטרים בקללות ובאמירות פוגעניות. מי שמקלל שוטר מקלל את נציג החוק בישראל – ואסור לאפשר זאת".
מפכ"ל המשטרה אמר בוועדה: "החלטתי לבוא לדיון כי פה מדובר על כבודם של מגיני העם, הפנים של משטרת ישראל. אם הייתם רואים את הסרטון הייתם חווים מה השוטרים חווים יום-יום במאות מקרים שאני לא בטוח שמישהו מהנוכחים היה מוכן שיפנו אליו ככה. אני מייצג את משטרת ישראל, זה תפקידי, לעמוד בחזית השוטרים ולהביע את עמדתי לגבי נושא החוק הזה. אני על דעת השר הממונה. אני בטוח שגם השופטים המורים והעובדים הסוציאלים יש להם נגיעה לא קטנה עם ההתמודדות היום יומית עם אנשים שחושבים שיכולים ללמד אותנו איך להתנהג".
"המצגת שהגשנו משקפת חלק מהאמרות שהשוטרים סופגים. אני לא חושב שמישהו היה מוכן לפרסם את מה שכתוב פה, יש פה עשרות התבטאויות יום יומיות שהשוטרים סופגים. מעשים מתחילים במילים. אנו מכירים את חופש הביטוי ורוצים לאפשר אותו, מותר לבקר את השלטון, את עובדי הציבור והשוטרים. יש הבדל בין ביקורת וחופש ביטוי לבין ביזוי. המשטרה מבינה את הרגישות וזהירה בהגשת כתבי אישום בנושא הזה, רק במקרים חמורים ולפי הנחית יועמ"ש . לביטול העבירה עלול להיות מסר מרחיק לכת, מדובר בהגנה על ערכים מוגנים בסיסיים ביותר", הוסיף.
עוד אמר: "אסור שעובדי ציבור ישלמו מחיר אישי כבד בגלל שבחרו לשרת את הציבור. איש לא צריך ללכת הביתה אחרי 16 שעות עבודה עם קללות ויריקות. מציע לא לכרות את הענף עליו אנו יושבים. אנו מגלים איפוק, כתבי אישום מוגשים רק במקרים חמורים. אני פונה לחברי הועדה - מצאתי לנכון להגיע לכאן בשם כל שוטרי ישראל, שמתמודדים יום-יום, שעה-שעה, בתת תנאים מול כל התחלואות של מדינת ישראל והכל מתנפץ על אותו שוטר בשטח שאמור לתת ביטחון לאזרח. אני מצפה למעטפת הגנה גם לשוטרים שלי של כולנו שנמצאים בשטח ועושים את העבודה על מנת ששכל אחד מכם יוכל לישון בלילה".
קצין החקירות של משטרת ירושלים, דודי רונן, סיפר: "שוטרת לא יצאה מהבית שבועות כי אכפה תנועה בצומת. שמעתי בכי, ביוש של המשפחה שאומרת 'למה את נשארת שם'. המצגת לא נעימה כי המציאות לא נעימה".
בהמשך, סיפרה אחת השוטרות שהגיעה להעיד בוועדה: "אני אשה ואתיופית. כמויות הפעמים שאזרחים מעזיזים לדבר אלי ואל חברי השוטרים האתיופים המוסלמים והדרוזים בעיר העתיקה באופן מבזה ומשפיל היא לא נגמרת והיא על בסיס יום יומי. בעידן הטיק-טוק בני נוער ואנשים מבוגרים עומדים במחסומים ומקללים שוטרים במשך שעות רק להוציא אותם מדעתם, זה לא מקובל. אנשים באים אלינו עם טלפונים דלוקים להראות מתי אתה מאבד את זה, הם פוגעים בכבודנו".
"לא מדברת על מקרים שקראו לי עבד וכושית ולעבוד בזנות או לחזור לאתיופיה. אנשים עומדים בשעות רק להוציא אותנו מאיזון. שוטרים שעומדים 12 שעות באותו מקום, עושים את עבודתם במשך שעות עם ציוד. לא צריכים לספוג מבחור כזה את המילה מחבל. שוטר מוסלמי שמקריב את חייו לשמור על ירושלים צריך לשמוע שהוא מחבל? אחרי שחוטף אבנים במשך יום שלם? שוטר ממוצא אתיופי צריך לחזור הביתה ולבכות כי מישהו אמר לה 'כושי תחזור לאתיופיה?' זה לא מקובל. אסור לנו כחברה לאפשר דבר כזה. אנו אוהבים את העבודה שלנו. אנו מסכנים את חיינו מתוך אהבה למדינה לארץ לאזרחים אבל אתם צריכים לתת לנו כלים לשמור על כבודנו".
במשטרה הציגו בוועדה דוגמאות בהם נתקלו השוטרים בגידופים. "עם עליית הרשתות החברתיות, חלה תופעה קשה של ביוש שוטרים ושוטרות ברשת. מספיק ששוטר עומד ברחוב כדי שמישהו יעלה תמונה עם מלל מעליב, מחפיץ, מיני, משפיל, ואז תוך זמן קצר ישנם שיתופים, צפיות ותגובות קשות ובוטות", נכתב.
לסקי אמרה אמש: "תמוה שמפכ"ל תולה את יהבו בסעיף חוק אנכרוניסטי שכזה כדי להגן על השוטרים, במקום לטפל באלימות השוטרים הגואה. "זה חוק שקודם בהסכמה עם משרדי המשפטים וביטחון הפנים, ועבר בוועדת שרים לחקיקה ובקריאה טרומית בכנסת. ביטול הסעיף מיטיב עם אזרחים שנעשה נגדם שימוש לא חוקי בסמכויות מעצר. בנוסף, על פי נתונים של המשרד לביטחון פנים, בשנת 2021 רק אדם אחד הורשע בסעיף זה – כך שלמעשה מדובר באות מתה".
חה''כ סילמן הדגישה במכתבה את ההשלכות העלולות להיגרם כתוצאה מקידום החוק ללא מענה חקיקקתי למוגנות הצוותים: "לנוכח ריבוי מקרי האלימות בשנה האחרונה נגד צוותי רפואה במרכזים הרפואיים, הן מקרי אלימות פיזיים (110 מקרים) הן אלימות מילולית (675,1) מקרים מתעצם החשש כי ביטולו של סעיף העלבת עובד ציבור ומחיקתו מספר החוקים, ללא מציאת מענה משפטי הולם למניעה תקיפות מילוליות של צוותי הרפואה - יפגע פגיעה קשה במוגנותם של הצוותים ובאפשרות מתן טיפול רפואי מיטבי על ידם".
התרעות פיקוד העורף