כ"ץ גדל בכפר אחים, מושב קטן בחבל לכיש, אשר היה גם לנוף ילדותו של בני גנץ. הוריו, מאיר ומלכה, שרדו את השואה. אביו נולד בטרנסילבניה ולמד בישיבת סאטמר. הוא היה בן 21 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, ומכיוון שהבין מה עלול להיות גורלו, קפץ מהרכבת שהייתה בדרכה למחנה ההשמדה. הוא התחזה לגוי עד שנתפס, הוכה קשות ונלקח למחנה. כל משפחתו הושמדה בשואה, למעט אחות אחת. אמו נולדה באוקראינה, בכפר קטן בשם ליי, על גבול טרנסילבניה. היא הייתה בת 15 כשפרצה המלחמה ונשלחה לאושוויץ. בתושייה גדולה היא הצליחה להינצל ולאחר מכן אף שרדה את צעדת המוות, כשעברה בשבעה מחנות ריכוז.
"זה היה בית של הרבה אהבה, לא היינו צריכים שיגידו לנו שאוהבים אותנו, כי ידענו", משתף כ"ץ ועיניו מתמלאות דמעות, "גם עכשיו אני מתרגש מזה. הבית היה מקום של חום וחיבור, של אמון מוחלט וגיבוי. ההורים שלי היו אנשים מאוד מיוחדים, שלקחו את כל הסבל והפכו אותו לכוח ועוצמה כשהם הגיעו לכאן. הם הקימו משפחה, בנו משק מצליח, לא התלוננו, לא לקחו סיוע, היו עצמאיים שלא הזדקקו לממסד. זה גם חלק ממה שהשפיע עליי לחולל את המהפכות מול כל הארגונים".
בספר מתאר כ"ץ כיצד הקים כבישים, תשתיות, מסילות רכבת, שני נמלים ושדה תעופה: "שיניתי את התרבות הארגונית והניהולית של משרד התחבורה והפכתי אותו לגוף חזק, שמסוגל לבצע מהפכות אדירות. שיניתי את ההתנהלות המעוותת של הממשלה מול ועדי העובדים וקטעתי את הכניעה המסורתית לגחמות שלהם. כשנכנסתי לתפקיד, גיליתי מציאות לא בריאה של כמה ועדי עובדים חזקים, שהחזיקו את המדינה בגרון ולא אפשרו לה להתקדם, ולמעשה לא אפשרו לה לעשות דבר - עובדי הנמלים, הרכבות והתעופה".
את כל העשייה שלו הוא קושר לחינוך מהבית, להיותו נער שגדל בחבל ארץ מרוחק ומבודד בזמנו, וחרג מהעמדות הפוליטיות המקובלות בו. ״באתי לשרת את המדינה, את העם היהודי ואת האזרח הפשוט, זאת המורשת שההורים שלי הנחילו לי, על סמך הלקחים והעבר שלהם״, הוא אומר.
כשכ"ץ היה בכיתה ט', מנחם בגין הופיע בבית ספרו וכ"ץ היה מרותק. היה לו ברור כי הוא, ואביו - שהיה איש ימין, היו לחריגים בסביבה, למיעוט במושב שהיה מזוהה עם ההתיישבות העובדת. "הממסד במושב היה מאוד חזק", הוא אומר. "הם שלטו במשאבים הכלכליים, יכלו להוציא אדם מתוך הבית, או לקחת לו את מכסות החלב והמים. ומי שלא הזדהה איתם פוליטית היה מאוד חריג". תחושה זו היא שתיצרב בכ״ץ באופן עמוק, ולכן שנים אחר כך יפעל למען זעזוע גופים ומערכות, כך לדבריו. "במובן הזה, השייכות שלי לליכוד היא טבעית", הוא קובע, "לכן, כשהתמניתי לשר החקלאות, הובלתי רפורמות נגד כל הממסדים, ובוודאי גם במשרד התחבורה".
כ״ץ פועל למען שלום אזורי אבל לא מאמין במדינה פלסטינית. בעיניו מדובר ברעיון מסוכן שעלול להיות קרש קפיצה לשאיפות שמטרתן הן "שאנחנו לא נהיה כאן", במילותיו. הוא חושב שיש לבדל בין עזה לבין יהודה ושומרון, ואף על פי שההתנתקות נכשלה בעיניו, הדרך היחידה לפצות על כך היא היפרדות מוחלטת מעזה. לשם כך הציע רעיון יצירתי שדווקא התקבל בקרב חוגים רבים וקיבל את תמיכת העולם כפי שהוא מתאר: "האי פרדות - שם שהבת שלי המציאה, שם גאוני".
כמו כל העולם, גם כ"ץ עוקב אחר מחאת הנשים באיראן, "מחאת החיג'אב", שם שחוטא לתביעתן לזכויות וחופש רחב הרבה יותר. "הנשים שמפגינות הן אמיצות בצורה בלתי רגילה", אומר כ"ץ, "אם היה לזה יותר גיבוי, יכול להיות שזה היה מצליח וזה היה מוביל לשלטון יותר נורמטיבי".
יממה לפני הראיון עם כ"ץ, הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי כי החל מעוד שנה הרכבת הקלה תפעל בשבת. "אני לא אוהב למתוח ביקורת אישית, אבל במקרה שלה עוד לא נתקלתי בפער עצום כזה, בין עשייה לבין דיבורים", אומר כ"ץ. "כדאי שהיא תקרא את הספר ותבין מה נעשה, כי היא כנראה לא יודעת אפילו. נעשתה כאן תחבורה ציבורית פי אלף יותר ממה שהיא תחלום לעשות במאה שנה. קודם תדאגי שהרכבת הקלה תתחיל לעבוד".
לפני כחודש נפער בולען בנתיבי איילון בתל אביב, ושרת התחבורה צייצה כך בנוגע אליו: "הבולען באיילון הוא דוגמה קטנה לניהול הכושל של ממשלות נתניהו. בולענים בכל תחום. במשבר הדיור, בפשיעה בחברה הערבית, בחינוך, בתשתיות הקורסות".
מלשכת השרה מיכאלי נמסר בתגובה: "ישראל כ"ץ, שר הפקקים, כנראה חושב שהציבור שכח שבמשך 12 שנות ממשלת נתניהו הפקקים החמירו בצורה בלתי רגילה בגלל ההזנחה, הרשלנות וסדר העדיפויות השגוי שהוא הוביל, שקידש את הרכב הפרטי ותקע את מדינת ישראל בפקק אחד גדול. בשנה אחת הצלחתי להפוך את הפירמידה ולהדביק את הפערים העצומים שהוא השאיר מאחוריו. חילצתי מתקיעות פרויקטים שהוא וממשלתו תקעו - המטרונית והרכבלית בחיפה, מסילת הרכבת הרביעית באיילון, חשמול הרכבת, הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה ועוד פרויקטים רבים, ושיניתי את התפיסה כולה לטובת תחבורה ציבורית. במקום להטיף, כדאי שכ"ץ ייתן לציבור דין וחשבון באיזו זכות הוא ממשיך לנסוע ברכב הפרטי שלו הממומן מכספי ציבור גם בשבת, אבל מונע מהציבור את התחבורה הציבורית בשבת שאני מקדמת לטובת כלל האזרחיות והאזרחים בישראל, שנמצאים במצור. הליכוד הפך למפלגת לוויין של ש"ס, והציבור הישראלי לעולם לא יסלח לו על זה".
התרעות פיקוד העורף