בפתח הכינוס, נשאו השניים הצהרות, בהם חשפה הנשיאה כי שוחחה עם הרצוג על הרפורמה במערכת המשפט בישראל. בתום דבריו של הרצוג צוינה דקת דומיה בפרלמנט האירופי לזכר קורבנות השואה.
בדברי הפתיחה שלה אמרה הנשיאה כי "אנו חולקים את הערכים המשותפים בדבר חברה פתוחה, דמוקרטיה ושלטון החוק שאף פעם אי אפשר לראות אותם כמובנים מאליהם. דיברנו על זה, וצריך לשמר את זה. אנחנו דנו עם הנשיא על ההתפתחויות האחרונות בתחום החוקתי שאנו רואים בישראל, עלינו להמשיך ולהשתמש בחיבור החיובי של האיחוד האירופי בישראל כדי להתחזק ולהמשיך יחד".
בהמשך, אמרה: "לא שתקנו גם מול הזוועות שמבצע המשטר באיראן. מה שאנחנו רואים בעניין השת"פ בין רוסיה ואוקראינה זה משהו שלא רק יש לגנות אלא לפעול נגדו ואנו קוראים למוסדות נוספים לפעול כנגד שיתוף הפעולה הזה".
הרצוג בפרלמנט האירופי: "האנטישמיות שבה ומרימה ראש - אל תעמדו מנגד"
"חלק מהותי ובסיסי בצמיחתה של מדינתנו, נשען על קשרים הדוקים ובריתות איתנות עם מדינות אירופה ועם מוסדות האיחוד האירופי. מדינת ישראל ואירופה, קשורים בקשר בל ינתק. האינטרסים המשותפים שלנו, ועוד יותר מכך, הערכים המשותפים, מכתיבים את ההווה שלנו, ומעצבים את העתיד שלנו.
"כנשיאה של מדינת ישראל, אני מתכוון בראש ובראשונה למשטר האיראני – שלא רק קורא בפומבי להשמדה מוחלטת של מדינתי, אלא גם רוצח את בנות ובני עמו המבקשים לעצמם חירות וזכויות אדם ואזרח, מלבה מלחמות אזרחים ברחבי המזרח התיכון, נוטל חלק פעיל וקטלני במלחמה באוקראינה, ומפתח נשק להשמדה המונית – בדרך לאיום דרמטי על היציבות הגלובלית כולה".
"כאן עכשיו, בדיוק במקום שבו התרחשו הפשעים הגדולים ביותר בין בני אדם אני עומד בשם המדינה היהודית ביום זה של זיכרון השואה בין כותלי הפרלמנט האירופי, סמל בולט של אירופה החדשה", אמר הרצוג בהצהרה שנשא בפתח הכינוס.
"היחסים בין ישראל לאירופה אינם עומדים רק על זכירת השואה, אלא גם על ערכים ומטרות משותפות שיוצרות את ההווה שלנו ומעצבות את העתיד שלנו. אנו מאוחדים במחויבותנו לערכי הדמוקרטיה, ערכים של זכויות אדם, חדשנות, מאבק במשבר האקלים ועוד".
"אל מול המאמצים לפגוע בערכינו המשותפים וביציבות גלובלית אנו עומדים פה היום מאוחדים ואומרים: לא נישאר בשקט אל מול דוקטרינת השיסוי, השנאה והאנטישמיות, בין אם ברחובות אירופה או ברחבי הרשת, בין אם במשטרים אנטישמיים כמו איראן, שמאיימים על מדינת ישראל".
"כשאיראן מתעקשת לפזר שנאה בכל העולם כולל באוקראינה, כשמאיימים על הקיום, במדינה שלנו היהודית, ישראל, לא יכולים לתת לזה לעבור בשקט. אני מצפה לעבוד יחד לשמור את זיכרון העבר, מתוך מחויבות אתית אך גם בשביל ההווה והעתיד בו אנו חיים".
היום, כמעט שנה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, בלגיה חווה משבר אנרגיה משמעותי ביותר. כחלק מההשלכות של הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחירי האנרגיה עלו בעשרות אחוזים. הנושא עומד בראש סדר העדיפויות של הממשל הבלגי, כאשר משבר האנרגיה וההתייקרויות משפיעים ישירות על משקי הבית והעסקים במדינה.
גם במישור המדיני המצב השתנה בצורה ניכרת, והשינויים ביחסי ישראל־בלגיה נמצאים במגמה מדאיגה מבחינת ירושלים. בעוד במישור הכלכלי מדובר בשותפת סחר משמעותית, ברמה הפוליטית, ככל שהשמאל הפוליטי בבלגיה מתחזק, כך המרחק המדיני גדל. בלגיה הופכת למדינה ביקורתית ופעילה יותר לטובת הפלסטינים בפורומים בינלאומיים.
בין התופעות המדאיגות - החרם התרבותי־אקדמי מוחשי ומורגש ונמצא במגמת התחזקות. חלק מהמוסדות והארגונים הקוראים לחרם אף ממומנים בעקיפין על ידי ממשלת בלגיה. ברקע המגמות המורכבות האלה הגיע הרצוג לשורה של פגישות חשובות בבריסל. האירוע המרכזי של ביקורו צפוי להתקיים היום לקראת יום השואה הבינלאומי.
ביקור הנשיא נפתח בפגישה עם מלך בלגיה פיליפ. המלך קיבל את פניו בארמון וליווה אותו לפגישה אישית במשרדו. הנשיא הודה למלך על קבלת הפנים בארמונו וציין כי בישראל מעריכים את היחס החם של בלגיה כלפי הקהילה היהודית במדינה. הוא הוסיף כי על המדינות להעמיק את הידידות בין שני העמים ולפעול יחד לקידום החזון והערכים המשותפים.
ביקור נוסף, פחות רשמי ויותר מרגש, קיים הנשיא בבית הספר היהודי גננו בבריסל, שבו לומדים כיום כ־700 תלמידים מגיל שלושה חודשים ועד גיל 18. נוסף לתוכנית הלימודים המלאה של משרד החינוך הבלגי, תלמידי בית הספר לומדים גם עברית, תנ"ך וחגי ישראל. עם הגעתו התקבל הנשיא על ידי תלמידי כיתות א' בבית הספר וחניכי תוכנית בר/בת המצווה משכבת ו', ששרו לו את השיר ״תפילה״ בליווי ברכת "ברוכים הבאים" בעברית.
לאחר מכן נפגש הנשיא עם תלמידי התיכון, שם נשאל על ידי אריאל שדה, תלמידה בכיתה י׳, איך לדעתו כדאי לשמר את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.
על כך השיב: ״הדרך היא קודם כל לצאת מגבולות האינטרנט, להגיע ולחוות את ארץ ישראל, להרגיש את מדינתנו באמת. עם שאיגד בתוכו וכינס אליו אנשים מיותר מ־100 מדינות, שעשו עלייה, שנלחמו ובנו את המקום המדהים הזה, שהוא מקור אור לעולם כולו. הדבר השני הוא לא להפסיק לשאול שאלות, כאשר אתם קוראים ושומעים על ישראל. יש המון מידע מעוות וחד־צדדי, יש אי־הבנה על אודות הצביון של עמנו כחברה רבגונית. אני אומר לכם, רק תבואו, תלכו ברחובות, תיהנו מהאומה הגדולה בעולם, בירושלים, בתל אביב או בחיפה, או בכל קיבוץ, מושב או עיר גדולה או קטנה בישראל".
גם הנושא הבוער בארץ - הוויכוח הקשה סביב המהפכה המשפטית ומאמצי הנשיא להביא להידברות - עלה בשיחה. בתשובה לשאלת תלמידה "מהו תפקיד הנשיא בישראל?" השיב: "במשבר הנוכחי בישראל אני עושה מאמץ מקסימלי כדי לייצר דו־שיח בין כל הצדדים. זה תפקיד נשיאותי חשוב, לנסות ולעשות טוב למען עם ישראל".
הרצוג נפגש אתמול גם עם נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, במטה הנציבות שבבריסל במסגרת פגישה אישית. בסיום היום העמוס פקד את בית הכנסת הגדול של בריסל, שם נפגש עם חברי הקהילה היהודית בבריסל ובאנטוורפן.
התרעות פיקוד העורף