אם התעוררתם הבוקר, גללתם באפליקציית הפייסבוק ונתקלתם בכמה תמונות של חרק אפור הדומה לחדקונית, או אם יצאתם לחופי הים והופתעתם למראהו של החרק הלא מוכר - אתם לא לבד.
בפוסט שהועלה מוקדם יותר היום לרשת על ידי גולשת, נכתב: "אני בים ויצאתי מפה עם טראומה. מה זה כל הג'וקים האפורים האלה עם רגליים של עכביש?", ובתגובה, אחרת כתבה: "אתמול חטפתי התקף אלרגיה בגלל החרקים האלה. יש לי 40 עקיצות בכל הגוף". בנוסף, היו גולשים נוספים שכתבו כי גם הם נעקצו על ידי בעל החיים המסתורי. בינתיים, בקבוצת הפייסבוק "צילום פרוקי-רגליים חרקים זוחלים ודו-חיים", הועלו פוסטים נוספים וצילומים של החרק, תחת השאלה "האם ידוע לכם באיזה זן מדובר?", אך חברים נוספים בקבוצה - המונה מומחים בכל הקשור לבעלי חיים זעירים - לא ידעו לענות על השאלה.
ביום שישי האחרון, הועלה פוסט בעמוד הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה", על ידי אורן אוסטר, מיקרוביולוג, חוקר חובב חרקים וצילום מאקרו, בו הוא הסביר: "גם אתם תהיתם לעצמכם מיהם היצורים הקטנים שפקדו את חופי הרחצה בסוף השבוע האחרון? בואו נעשה סדר. אז מדובר בחיפושית מעניינת למראה, באורך כ-2.5 סנטימטר, ממשפחת החדקוניתיים (אנחנו כבר מכירים את חדקונית הדקל שהשתלטה על עצי הדקל ואף פגעה בהם). לחיפושית זו האזור הקדמי של הראש מוארך בצורה שמזכירה חדק. צבעיה בהירים והבעת פניה חביבה".
הוא המשיך: "חיפושית זוהתה בתור המין Menecleonus virgatus על ידי לנה הלה רוגובין, שחקרה חדקוניות במכון לחקר המדבר בשדה בוקר ועל ידי לייבעלע פרידמן, אוצר אוסף החיפושיות במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ' תל אביב. זוהי חיפושית מדברית, שעד כה הייתה מצויה בישראל בעיקר באזורי הנגב, הערבה, מדבר יהודה ובקעת הירדן. מדי פעם אפשר למצוא פרטים במרכז הארץ ובצפונה - גם באזורים אלו יש בתי גידול חוליים ויבשים שככל הנראה מתאימים לאורח החיים של החיפושית המדברית".
"זחלי החיפושית ניזונים מחומרים שמופרשים משורשים של צמחים שונים ממשפחת הסלקיים, ביניהם כף אווז ומִלְחִית, והחיפושיות ניזונות מהעלים של הצמחים ואינן גורמת להם נזק רב. חשוב לציין שהיא איננה מזיקה לבני אדם, לרכוש ולבתים ואינה מסוכנת, בסך הכל חיפושית חביבה".
מדוע יש כל כך הרבה תצפיות של החדקונית בימים האחרונים?
"התשובה הקצרה היא - אף אחד לא יודע", כתב אוסטר. "התשובה הארוכה יותר היא שככל הנראה תנאי סביבה שונים שהתקיימו השנה, או אפילו בשנה שעברה, התאימו במיוחד לחיפושית, שמחזור חייה נמשך כשנה, ואפשרו את ההתרבות שלה. ייתכן שבגלל מזג האוויר, צמיחה מוגברת של צמח שהחיפושית ניזונה ממנו, או תנאים ששיפרו את סיכויי השרידות של הזחלים. כמו כן, סביר להניח שההתחממות המהירה בימים האחרונים גרמה לחיפושיות לצאת לפעילות, ולכן מתועדות תצפיות רבות כל-כך".
"הנוכחות המוגברת של החיפושית בצפון הארץ ובמרכזה הפתיעה את החוקרים, והיא פותחת כיוונים חדשים למחקר, כגון מאילו צמחים היא ניזונה בבתי הגידול הצפוניים, ובאילו תנאי סביבה אוכלוסייתה מתרחבת. 'התפרצות' לא צפויה של מין מסוים של חרק היא תופעה שנתקלים בה מדי פעם בפעם בארץ. למשל, באביב 2019 נצפו ברחבי הארץ המוני פרטים של רצנית אוליביה, חיפושית טורפת, שגם היא כמו החדקונית החביבה אינה מזיקה לאדם", סיכם.