תארו לכם שאתם בהיוולדכם פוגשים חבר בתינוקייה, מה הסיכוי שתיפגשו 80 שנה לאחר מכן ועוד תעלו על זה? כך קרה בדיוק למלכה גלעדי וחווה אורנים כשהן נפגשו בפעם השנייה בחייהן.
נחזור מעט אחורה. השנה היא 1942, המקום הוא בית החולים "הדסה הר הצופים" בירושלים. שתי תינוקות מתוקות, האחת מלכה והשנייה חווה, השתעשעו מעט בתינוקייה תוך כדי בכי והחלפת חיתולים, ואז נפרדו דרכן.
לאחר 81 שנה בערך ארגנה מלכה גלעדי בדיור המוגן "אחוזת פולג" בו היא מתגוררת, מסיבת היכרות לדיירים החדשים שהגיעו למקום. בין הדיירים החדשים נכחה גם חווה אורנים.
"הגעתי למקום חדש" סיפרה אורנים, "ומיד ארגנו לכבודי ולכבוד דיירים נוספים מפגש היכרות עם דיירים ותיקים. לאחר שפטפטנו מעט עם כל מיני ותיקים, שמתי לב שדיירת אחת ממש מסתכלת עליי במבט של 'אני מוכרת לה מאיפשהו'".
"זה ממש נכון", הוסיפה גלעדי. "מהשנייה שהיא נכנסה למפגש הרגשתי שהיא מוכרת לי ולא יכולתי לשים את האצבע על מאיפה. זה ממש הטריד אותי והתחלנו לשאול את השאלות המקובלות - איפה למדת, איפה גדלת ועוד ועוד אך שום דבר לא הצטלב לנו".
"לבסוף הגענו לשאלה - איפה נולדת ובת כמה את?", הסבירה אורנים, "ואז נפל לנו האסימון שאנחנו למעשה נולדנו באותו בית חולים ב'הדסה הר הצופים', באותה השנה ובאותו היום!".
"אבל השוס הכי גדול", אמרה גלעדי, "הוא שנולדנו גם באותה השעה! השוונו תעודות לידה וגילינו שגם שעת הלידה שלנו הייתה דומה, כאן ממש לא הצלחנו להפסיק לצחוק. מה הסיכוי לכך?".
מאז אותו מפגש מרגש השתיים מקפידות לחגוג יום הולדת האחת לשניה ושומרות על חברות עמוקה וטובה. "כנראה שיש באמת משהו קוסמי שהאיץ בי לשאול את חווה את השאלות ולפגוש את 'חברתי האבודה מהתינוקייה' אחרי כל השנים".