אישה אבלה, שהאמינה שבעלה מת מנגיף הקורונה ואף קברה אותו, הופתעה לראות אותו ארבעה ימים אחרי ההלוויה, כשהוא חי ונושם. על פי הדיווחים, ויקטוריה סרמינטו, בילתה מספר ימים בחיפוש אחר בעלה החולה, חוליו בן ה-65, בבית החולים בעיירה אל קארמן שבהונדורס. אחרי שהעבירה את תעודת הזהות שלו אל הרשויות, דווח לה כי הוא הלך לעולמו לאחר שלא שרד את המלחמה בנגיף העולמי. צפו בדיווח של ערוץ החדשות DailyNews:
רוצים לדעת כיצד מבוגר שהיה נחשב כמת קם לתחייה אחרי 24 שעות בתוך ארון קפוא? כנסו וגלו
כמו כן, דווח כי האישה ראתה אז את גופתו של בעלה בבית החולים לפני שהוא שוחרר לקבורה. סרמיינטו העצובה שכרה חברה לניהול הלוויות על מנת שתוכל להעביר את גופת בעלה חוליו מרחק של 30 קילומטרים מבית החולים עד לבית הקברות בעיירה סן ניקולה, שם הם מתגוררים יחד עם בני משפחתם. קרובי המשפחה של המנוח עבדו קשה על מנת לקיים את טקס הקבורה כסדרו, ולדברי האישה, היא שילמה כ-10,500 למפירות (כ-1,500 שקלים), עבור הוצאות הלוויה.
כעבור ארבעה ימים, בהם המשפחה התאבלה על לכתו של חוליו בביתם, הוא לפתע הופיע בפתח הדלת. לדבריו, הוא יצא לטייל ימים ספורים קודם לכן בעיירה השכנה, טרינידד, שם הוא נפל ולא הצליח להתרומם במשך מספר ימים, בהם הוא שהה על האדמה ללא אוכל או שתייה. בראיון לעיתון המקומי, Honduras' livelihood, סרימנטו סיפרה: "זה לא בעלי שמת, הוא נמצא כאן לידי".
בנוסף לכך, סרימנטו דרשה מבית החולים החזר כספי על הוצאות הלוויה, שכן היא מימנה את טקס הקבורה של אדם שהיא כלל לא הכירה. בית החולים אישר כי האיש הבלתי מזוהה שנקבר הגיע אליהם כשהיה חולה בקורונה במצב קשה, בתאריך ה-27 בדצמבר. בנוסף לכך, מנהל בית החולים, חואן קרלוס קרדונה, התעקש כי האישה היא שזיהתה באופן שגוי את בעלה. לדבריו, "הוראת ועדת החירום העירונית היא להשאיר את החולה שמת מנגיף הקורונה בחדר קירור, למקרה שיגיע קרוב משפחה לזהות אותו. ואז האישה הופיעה, הביאה את תעודת הזהות שלו וטענה שהוא בעלה".
כמו כן, דווח כי אחד מילדיו של חוליו התקשר אל בית החולים עם ספקות לגבי זהות אביו, אך לבסוף בנו החליט להמשיך לקיים את טקס הקבורה על אף ההתלבטויות. "הדבר ההגיוני לעשות היה להחזיר את הגופה כדי שנוכל לחקור אותה, יש לנו עדות מתועדת ואפילו התנצלות של אחד הילדים למקרה שירצו לתבוע אותנו", אמר קרדונה.