במחקר נשאלו המשתתפים בין היתר באיזו תדירות הם לוקחים תנומות, כאשר ניתנו להם שלוש תשובות אפשריות - לעולם לא, לעתים נדירות, או בדרך כלל. חלק מהמשתתפים אף התבקשו להצמיד אל גופם מוניטור פעילות כדי לוודא את אמיתות התוצאות שניתנו. בשלב הבא, בוצע למשתתפים מחקר רחב־גנום (GWAS) כדי למצוא סימנים גנטיים ב-DNA שלהם, באמצעותם אפשר לזהות וריאציות גנטיות הקשורות לתנומות במהלך היום.
ממצאי המחקר, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Nature Communications, חשפו 123 אזורים בגנום האנושי שנראו קשורים לנמנום בשעות היום. מתוך אזורים אלו, זיהו החוקרים שלושה מנגנוני תנומה פוטנציאליים. שני המנגנונים הראשונים כונו "שינה משובשת" ו"התעוררות בוקר מוקדמת" והם נקשרו עם המשתתפים שנזקקו לתנומה במהלך היום, שכן הם לא ישנו מספיק בלילה שלפני כן או שהם התעוררו מוקדם מאוד באותו הבוקר.
כמו כן, המנגנון השלישי התייחס לכמות השינה הנדרשת לאדם מסוים כאשר על פי הראיות, חלק מהאנשים פשוט זקוקים ליותר שינה מאחרים ללא סיבה מיוחדת. עם זאת, על אף שזוהתה שכיחות גבוהה יותר של תנומה בשעות היום בקרב גברים בהשוואה לנשים, החוקרים מצאו כי את ההבדלים ניתן לייחס לגורמים סביבתיים או לווריאציות גנטיות נדירות.
התרעות פיקוד העורף