כבר 11 שנים שרועי ונטע מרילי חיים בשליחות בגואה שבהודו ומתחזקים את בית חב"ד המקומי, כדי לתת לישראלים הצעירים שמגיעים לטיול אחרי צבא קצת אווירה של בית. במהלך השנה האחרונה, שנת הקורונה, הזוג נשאר לחיות בכפר הקטן בו הם מתגוררים יחד עם שבעת ילדיהם. על אף שבהתחלה המצב בהודו היה אפילו כמעט טוב יותר מבישראל, תוך חודש וחצי המגיפה התפשטה, התגלתה מוטציה חדשה לנגיף והחיים השקטים הפכו למלחיצים ומפחידים עבורם. צפו - כך היו נראים החיים בבית חב"ד גואה טרום מגיפת הקורונה:
בראיון למעריב עם רועי, הוא סיפר כי בימים אלו הוא ואשתו מתכננים לשוב ארצה, אל מה שהוא מכנה "חוף מבטחים", אך נתקלו בקשיים רבים. "עד שהתחיל הגל הנוכחי נשארנו עם מספר משפחות ישראליות שחיות פה וכמה מטיילים. עשינו יחד שבתות, חגים, בריתות ועוד הרבה אירועים משמחים, אך לצערנו היו גם הרבה דברים לא טובים ועכשיו זה הזמן שלנו לחזור הביתה", הוא אמר. כדי להצליח לשוב ארצה, משפחת מרילי צריכה להתמודד מול בירוקרטיה מסובכת ועלויות טיסה גבוהות, מה שאילץ אותם לפנות לבקשת עזרה.
"בדרך כלל אנו רגילים להיות בצד העוזר והנותן, כחלק מהתפקיד שלנו בבית חב"ד, אבל הפעם אנחנו בצד המבקש ומקווים שהאחדות של עם ישראל תהיה לצידנו", אמר רועי בראיון. בימים אלו, המצב בהודו הולך ומחמיר, ובכפר בו מתגוררת משפחת מרילי קיים כרגע עוצר לילי, שעתיד להתחלף לסגר הרמטי בתחילת חודש מאי הקרוב. בנוסף לכך, רועי הסביר כי המצב במדינה מהווה קושי ואיום ממשי, שכן מצב הרפואה בהודו לא פשוט – קופות החולים הפרטיות סגרו את קבלת הקהל ובתי החולים הממשלתיים קורסים תחת העומס.
בצל המגיפה, במשפחת מרילי נולדה גם בת קטנה, בדיוק כשהמצב היה בחיתולים – תרתי משמע. באותה התקופה, רועי ונטע חשבו לחזור לארץ, אך מצב המגיפה בהודו עוד היה טוב, ולתקופות אפילו טוב יותר מבישראל. היום, כשהמטיילים כבר כמעט ולא מגיעים, מצב התחלואה רק הולך וגובר וההכנסות פוחתות, השניים מקווים להצליח להשיג את סכום הכסף שנדרש לצורך חזרה לארץ, שעומד על עשרות אלפי שקלים. לצורך כך, הזוג פנה בעמוד הפייסבוק שלהם אל הקהל הרחב כדי להצליח להחזיר את ילדיהם אל "חיים של שפיות".
במזל, ילדי בית חב"ד ברחבי העולם לומדים כבר שנים בצורה שאנו התרגלנו לחיות אותה רק בשנה האחרונה, דרך הזום. "בלי קשר לקורונה, ילדי שליחי חב"ד מכל העולם לומדים בצורה וירטואלית, כך שבכיתה של הילדים שלי יש גם ילדים של שליחי חב"ד ממקומות אחרים במזרח", הסביר רועי. על אף זאת, הילדים כבר לא יצאו מהבית או נפגשו עם חבריהם האחרים, כיוון שהמחשבים עברו אל הבתים, ועם שבעה ילדים בבית אחד לא מדובר בעניין פשוט, לדבריו.
בסיכום הראיון רועי הסביר: "המגיפה משפיעה בעיקר בפן המנטלי. קשה לראות את הפרצופים של האנשים סביבנו, יש תחושה של לחץ באוויר ואנחנו מרגישים את המצב הולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק". בימים אלו, הצמד עובד על גיוס התרומות, תוך שהם כבר ארזו את חפציהם בתקווה לשוב במהרה לארץ – עד שיעבור זעם. בחלוף המגיפה, משפחת מרילי מתכננת לשוב להודו, שהפכה כבר בית עבורם, כדי להמשיך לעזור לישראלים, בתקווה שישובו לטייל בעולם ושהמצב יחזור לקדמותו.