מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת בוסטון, ביקש לבחון כיצד אופטימיות משפיעה על הרווחה ועל הבריאות. הוא בחן במשך כשני עשורים את רמות האופטימיות, את מצבי הרוח ואת רמות הלחץ היומיומיות של 233 גברים, שהחלו את המחקר כשהיו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם.
ממצאי המחקר שפורסמו ביום שני בכתב העת The Journals of Gerontology, חשפו כי הגברים האופטימיים יותר דיווחו לא רק על מצב רוח שלילי נמוך יותר, אלא גם על מצב רוח חיובי גבוה יותר. כמו כן, הם דיווחו שיש להם פחות גורמי לחץ בחיים, שאומנם לא היו קשורים למצב הרוח החיובי הגבוה שלהם, אבל הסבירו את הרמות הנמוכות יותר של מצב רוח שלילי.
"אופטימיות עשויה להיות קשורה לרווחה רגשית חיובית יותר, בשלב מאוחר יותר בחיים באמצעות הבדלים בחשיפה לגורמי לחץ, על ידי שימוש באסטרטגיות ויסות רגשות, המתרחשות בשלב מוקדם יחסית בתהליך יצירת הרגשות", ציינו החוקרים. הם הוסיפו כי הרי ידוע זה מכבר שללחץ יש השפעה שלילית על הבריאות שלנו.
עם זאת, בניגוד להשערתם, אלו האופטימיים לא חזרו מהר יותר למצב רוח טוב מאלו הפסימיים, לאחר שחוו אירוע מלחיץ. החוקרים הדגישו כי אומנם המחקר התמקד בגברים, אך הם מאמינים כי ממצאיו עשויים לחול גם על נשים.
יתר על כן, החוקרים המליצו לכל אלו שמעוניינים לזנוח את הרגלי המחשבה הפסימיים, שאחת הדרכים להפוך לאופטימיים יותר היא לפתח מודעות לאופן שבו אנו מגיבים באופן פנימי או שופטים מצב מסוים: "מחשבה אופטימית יותר עשויה להיות כרוכה בהכרה בחוזקות שלנו, בדוגמאות העבר להצלחה ובתחומים שבהם יש לנו שליטה, כדי שנוכל להגיע לנקודת מבט חיובית ובטוחה יותר", אמרו החוקרים.